משנה ד
עיניו גדולות כשל עגל או קטנות כשל אווז גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו חוטמו גדול מאבריו או קטן מאבריו הצמם והצמע איזה הוא צמע שאזניו קטנות והצמם שאזניו דומות לספוג
ר' עובדיה מברטנורא
גופו גדול מאיבריו
שיעור גופו גדול מן הראוי לפי שיעור שאר אבריו כגון ידיו ורגליו ושוקיו
חוטמו גדול
שיעור החוטם כשיעור אצבע קטנה של ידו. ואם היה ארוך מכן או קצר מכן, הרי זה מום
דומות לספוג
שכווצות וסתומות
———————————
משנה ה
שפתו העליונה עודפת על התחתונה והתחתונה עודפת על העליונה הרי זה מום ושניטלו שניו פסול מפני מראית העין דדיו שוכבים כשל אשה כרסו צבה טבורו יוצא נכפה אפילו אחת לימים רוח קצרית באה עליו המאושכן ובעל גבר אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת זהו מרוח אשך האמור בתורה רבי ישמעאל אומר כל שנמרחו אשכיו רבי עקיבא אומר כל שרוח באשכיו רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר כל שמראיו חשוכים
ר' עובדיה מברטנורא
דדיו שוכבים
גדולים עד שנראים שוכבים כדדי אשה
נכפה
נופל מחמת חולי
אפלו אחת לימי
שאינו נופל תדיר אלא פעם אחת לזמן מרובה:
רוח קצרית
שרוחו קצרה מחמת השחורה הגוברת עליו לפרקים ונשאר בלא הרגש
המאושכן
שכיס של ביצים שלו ארוך עד שמגיע לארכובה. בין שהוא נפוח מחמת רוח או מחמת ליחה
ובעל גבר
בעל אבר. שנתארך הגיד שלו ונעשה גדול עד שמגיע לארכבותיו
שנמרחו אשכיו
שנימוחו ביציו
שרוח באשכיו
וע"י כן ביציו נפוחים
שמראיו חשוכין
שהוא שחור. ואע"פ שאינו שחור ככושי. ולשון מרוח אשך. מראה חושך. ולאו בביצים משתעי קרא. ובעיקר הדין לא פליגי, שכל אחד מהם מודה במום שמונה חבירו דהוי מום. ולא נחלקו אלא בפירושו של מקרא, ומשמעות דורשין איכא בינייהו