Bechoros 7:2-3

משנה ב

הקרח פסול איזהו קרח כל שאין לו שטה של שער מקפת מאזן לאזן ואם יש לו הרי זה כשר אין לו גבינים אין לו אלא גבין אחד הוא גבן האמור בתורה רבי דוסא אומר כל שגביניו שוכבין רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר מי שיש לו שני גבים ושתי שדראות

 ר' עובדיה מברטנורא 

ואם יש לו הרי זה כשר

והוא שתהיה שיטת השער המקפת מאזן לאזן מאחוריו, ולא לפניו. דטפי הוי נוי כשיש לו לאחוריו ולא לפניו יותר מכשיש לו סביב כל הראש ובאמצע קרח. כל שכן דיש לו לפניו ולא לאחוריו דפסול

 

גבינים

גבות העין

 

שגביניו שוכבים

ששערות גביניו ארוכים ומוטלים על עיניו

 

מי שיש לו שני גבים ושתי שדראות

לא שיש לו שני גבים ממש, דההוא לא חיי. אלא כגון ששדרתו עקומה ומיחזי כגבין ושדראות הרבה. וכולי עלמא מודו דכל הני מומי דחשיבי הני תנאי הוי מום, ומשמעות דורשים לבד איכא בינייהו, דכל חד סבר שהמום שהוא מונה הוא גבן האמור בתורה

 ———————————

משנה ג

החרום פסול איזהו חרום הכוחל שתי עיניו כאחת שתי עיניו למעלה ושתי עיניו למטה עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה רואה את החדר ואת העליה כאחת סכי שמש זוגדוס והצירן ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין

 

ר' עובדיה מברטנורא 

הכוחל שתי עיניו כאחת

שחוטמו שבין עיניו שקוע ואינו בולט כלל, עד שכשהוא בא להעביר מכחול בעיניו יכול למשוך המכחול בין עין לעין ואין החוטם מעכבו

 

שתי עיניו למעלה

בגובה המצח שלא כשאר בני אדם

 

ושתי עיניו למטה

מן המקום שנהוגים להיות

 

עינו אחת למעלה

מן המקום הנהוג

 

ועינו אחת למטה

מן המקום הנהוג

 

רואה את החדר ואת העליה כאחת

שעיניו עומדות במקומן הראוי אבל עינו אחת רואה למעלה ועינו אחת למטה, חדר למטה ועליה למעלה. וכל מי שהוא מעוות הראות עושה כן, שמדבר עם חבירו ונראה כאילו מביט בפני אדם אחר

 

סכי שמש

כשרוצה להביט אל השמש מעמץ עיניו וסוגר עפעפיו

 

זגדוס

זוג שנים. דוס בלשון רומי שנים. כלומר, הזוג של עינים או של גביני העין שדרכם להיות שוין חלוק לשני ענינים. כגון עינו אחת שחורה ואחת כעין התכלת. באחת מגבות עיניו שער מרובה ובאחת מעט. וכן בכל שאר זוגות של אברים כל זוגא דלא שוו להדדי, זגדוס קרי ליה

 

צירן

שעיניו זולגות, דולפות ויורדות תמיד דמעה

 

שנשרו ריסי עיניו

שנפל שער שבעפעפיו

 

מפני מראית העין

אבל מום גמור לא הוי. והני מילי כשנשאר בעפעפים רושם שער, אבל אם לא נשאר רושם לשער כל עיקר, הרי זה מום גמור. וכן אי נפישי שערי בריסי העין, הוי מום גמור. ושלשה דינים חלוקים יש במומי אדם. המומין השוין באדם ובבהמה, כהן שעבר ועבד בהן לוקה ועבודתו מחוללת. והמומין היתירים באדם ואינן בבהמה, לוקה אם עבד ואין עבודתו מחוללת. והמומין שהן מפני מראית העין, אם עבר ועבד אינו לוקה, ואין צריך לומר שאין עבודתו מחוללת