Bechoros 5:6-6:1 - Mishna Yomit

משנה ו

השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו מה שאכלו אכלו והוא יחזיר להם את הדמים ומה שלא אכלו הבשר יקבר והוא יחזיר להם את הדמים וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים ומה שלא אכלו הן יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים מכרוהו לנכרים או הטילוהו לכלבים ישלמו לו דמי הטרפה

ר' עובדיה מברטנורא

השוחט את הבכור

ומכר מבשרו ונודע לנו שלא הראהו לחכם

מה שאכלו

הלוקחים אכלו

ויחזיר להם את הדמים

משום קנס. שהאכילם בשר איסור

מכרוהו

הלוקחים לנכרי, הואיל ולא גרם להם איסורא, ישלמו לו דמי טריפה כמו שהיא נמכרת בזול, והוא יחזיר להם את המותר. וגבי בכור לא תני מכרוהו לנכרי, דבכור תמים אסור בהנאה

---------------------------

פרק ו

משנה א

על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן הסחוס אבל לא מן העור נסדקה אף על פי שלא חסרה נקבה מלא כרשינה או שיבשה איזו היא יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טפת דם ר' יוסי בן משלם אומר יבשה שתהא נפרכת

ר' עובדיה מברטנורא

על אלו מומין. נפגמה

אין פגימה בלא חסרון. אבל סדק משמע נמי בלא חסרון. ושיעור פגימה כדי שתחגור בה צפורן

הסחוס

תנוך האוזן שקורין טנרו"ם בלע"ז

אבל לא מן העור

דעור הדר בריא ולא הוי מומא. והאי עור היינו אליה רכה של אוזן

ניקבה מלוא כרשינה

שיש בחלל הנקב שיעור גרגיר של כרשינה, בין שהנקב ארוך בין עגול, אם יש בכולן כדי להצטרף בחללו כשיעור גרגיר של כרשינה, הרי זה מום

שתהא נפרכת

נעשית פירוכים ופתיתים כשממשמשים בה. ואין הלכה כר' יוסי. וכל הני מומין דחשיב במתניתין ששוחטין עליהן את הבכור ילפינן מקראי, דכתיב וכי יהיה בו מום, כלל. פסח או עור, פרט. כל מום רע, חזר וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינו חוזר, אף כל מומין שבגלוי ואינו חוזר

Bechoros5: 6

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וּמְכָרוֹ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ — מַה שֶּׁאָכְלוּ, אָכְלוּ, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים; וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ, הַבָּשָׂר יִקָּבֵר, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וּמְכָרָהּ, וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה — מַה שֶּׁאָכְלוּ, אָכְלוּ, וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים; וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ, הֵן יַחֲזִירוּ לוֹ אֶת הַבָּשָׂר, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. מְכָרוּהוּ לְנָכְרִים אוֹ הִטִּילוּהוּ לִכְלָבִים — יְשַׁלְּמוּ לוֹ דְמֵי הַטְּרֵפָה.

[If] one slaughters a bechor and sells it, and it becomes known that he did not show it [to an expert], what they ate, they ate, and he must return their money to them; and whatever meat they did not eat must be buried, and he must return the money to them. Similarly, [if] one slaughters a cow and sells it, and it becomes known that it was a tereifah, what they ate, they ate, and [he] must return the money to them; and whatever meat they did not eat they return to him, and he must return the money to them. [If] they sold it to non-Jews or gave it to dogs, they must pay him [only] the worth of a tereifah.

Bechoros6: 1

עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר: נִפְגְּמָה אָזְנוֹ מִן הַסְּחוּס, אֲבָל לֹא מִן הָעוֹר; נִסְדְּקָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָסְרָה; נִקְּבָה מְלֹא כַרְשִׁינָה; אוֹ שֶׁיָּבָשָׁה. אֵיזוֹ הִיא יְבֵשָׁה? כָּל שֶׁתִּנָּקֵב וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה טִפַּת דָּם. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר: יְבֵשָׁה שֶׁתְּהֵא נִפְרָכֶת.

On account of the following blemishes a bechor may be slaughtered: Its ear is notched in the cartilage, not in the skin; [or] it is slit, although nothing is missing; [or] it has a hole as big as a vetch; or it has dried up. What is considered dried up? Anything that, if punctured, does not emit a drop of blood. R’ Yose ben Meshullam says: It is so dry that it crumbles.

Suggestions