Bechoros 2:9-3:1 - Mishna Yomit

משנה ט

יוצא דופן והבא אחריו רבי טרפון אומר שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים רבי עקיבא אומר שניהן אינן בכור הראשון משום שאינו פטר רחם והשני משום שקדמו אחר

ר' עובדיה מברטנורא

יוצא דופן

שנקרעה אמו והוציאו העובר דרך דפנותיה

והבא אחריו

הנולד אחריו דרך הרחם

ירעו עד שיסתאבו

דמספקא ליה לר' טרפון אי בכור לולדות קדיש אף על פי שאינו בכור לרחמים, כגון יוצא דופן שהוא הראשון שנולד אף על פי שלא פטר הוא את הרחם, אי בכור לרחמים קדיש אף על פי שאינו בכור לולדות, כגון הבא אחר יוצא דופן שהוא הראשון שפטר את הרחם אבל אינו בכור לולדות שהרי יוצא דופן קדמהו. ומספיקא שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים, דשמא תרתי בעינן בכור לולדות ולרחמים ואין שום אחד מהן קדוש, והמוציא מחברו עליו הראיה. ור' עקיבא פשיטא ליה דתרווייהו בעינן ואין שום אחד מהן קדוש. והלכה כר' עקיבא

————————-

פרק ג

משנה א

הלוקח בהמה מן הנכרי ואין ידוע אם בכרה ואם לא בכרה רבי ישמעאל אומר עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק רחל בת שתים ודאי לכהן מכאן ואילך ספק פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן מכאן ואילך ספק אמר לו רבי עקיבא אילו בולד בלבד בהמה נפטרת היה כדבריך אלא אמרו סימן הולד בבהמה דקה טנוף ובגסה שליה ובאשה שפיר ושליה זה הכלל כל שידוע שבכרה אין כאן לכהן כלום וכל שלא בכרה הרי זה לכהן אם ספק יאכל במומו לבעלים רבי אליעזר בן יעקב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זו תקבר ונפטרה מן הבכורה

ר' עובדיה מברטנורא

הלוקח. עז בת שנתה

שילדה בתוך שנתה

ודאי

אותו הולד לכהן, דקודם לכן לא ילדה

ספק

ירעה עד שיפול בו מום ויאכל במומו לבעלים. ואם ספק פטר חמור הוא, מפריש טלה והוא שלו

טנוף

אבעבועות של דם שפולטת הבהמה. ומראים אותן לרועה חכם ומכיר בהן אם הן מחמת הריון שהפילה ושמא טנפה בתוך שנתה דהוי ספק ולד ונפטרה מן הבכורה, הלכך אפילו עז בת שנתה ספק הוא

שליא

כמין כיסוי על העובר שהעובר מונח בה

שפיר
למעלה מן השליא קרום שיש בו דם נקרש והוא קרוי שפיר. ורבותי פירשו, חתיכה של בשר שיש בה צורת אדם. ויש אומרים לפיכך נקראת שפיר, לפי שעשויה כשפופרת

ששפעה חררת דם

שהפילה חתיכה דם

הרי זו תקבר

להודיע שנפטרה מן הבכורה. שהרואה שקוברים אותה יודע שהבא אחריו אינו קדוש בבכורה. והלכה כר' עקיבא וכר' אליעזר בן יעקב

Bechoros2: 9

יוֹצֵא דֹפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו — רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ בְמוּמָן לַבְּעָלִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר; הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ פֶטֶר רֶחֶם, וְהַשֵּׁנִי, מִשּׁוּם שֶׁקְּדָמוֹ אַחֵר.

An [animal] born by Caesarean section and the one that follows it —- R’ Tarfon says: Both must be left to pasture until they develop blemishes, and they may be eaten with their blemish by their owner. R’ Akiva says: Neither one is a bechor; the first, because it did not open the womb, and the second, because it was preceded by another.

Bechoros3: 1

הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִן הַנָּכְרִי, וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּכְּרָה וְאִם לֹא בִכְּרָה — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: עֵז בַּת שְׁנָתָהּ וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק; רָחֵל בַּת שְׁתַּיִם וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק; פָּרָה וַחֲמוֹר בְּנוֹת שָׁלֹשׁ וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִלּוּ בְּוָלָד בִּלְבַד הַבְּהֵמָה נִפְטֶרֶת — הָיָה כִדְבָרֶיךָ; אֶלָּא אָמְרוּ: סִימַן הַוָּלָד בִּבְהֵמָה דַקָּה — טִנּוּף; וּבְגַסָּה — שִׁלְיָה; וּבְאִשָּׁה — שָׁפִיר וְשִׁלְיָה. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁיָּדוּעַ שֶׁבִּכְּרָה — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם; וְכָל שֶׁלֹּא בִכְּרָה — הֲרֵי זֶה לַכֹּהֵן; אִם סָפֵק — יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בְּהֵמָה גַסָּה שֶׁשָּׁפְעָה חֲרָרַת דָּם, הֲרֵי זוֹ תִקָּבֵר, וְנִפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה.

[If] one buys an animal from a non-Jew, and it is not known whether it had borne its first [offspring] or not —- R’ Yishmael says: [The offspring of] a goat in its first year certainly belongs to a Kohen, from here on it is questionable; [the offspring of] a ewe in its second year certainly belongs to a Kohen, from here on it is questionable; [the offspring of] a cow or donkey in its third year certainly belongs to a Kohen, from here on it is questionable. R’ Akiva said to him: If offspring alone would exempt the animal, it would be as you say; but they said: The sign of offspring in small livestock [is] a womb-discharge; and in large livestock, an amniotic sac; and in a woman, an embryo or an amnioti sac. This is the rule: [With] any [animal] known to have previously borne its first, the Kohen receives nothing; and [with] any one that had not borne its first, this [first male offspring] belongs to the Kohen; if it is questionable, it may be eaten in its blemished [state] by the owner. R’ Eliezer ben Yaakov says: [If] a large livestock animal discharges a mass of congealed blood, it must be buried, and it is exempt from the laws of bechor.

Suggestions