Bechoros 2:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

רחל שילדה כמין עז ועז שילדה כמין רחל פטור מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב:

ר' עובדיה מברטנורא

רחל שילדה כמין עז

אע"ג דתרווייהו מינים חייבים בבכורה, אפילו הכי אם אינו דומה לאמו פטור מן הבכורה. דכתיב אך בכור שור עד שיהא הוא [שור] ובכורו שור

ואם יש בו מקצת סימנים

שדומה לאמו עד שהוא ניכר בהן שהוא מאותו המין, חייב

———————————

משנה ו

רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהן כאחד רבי יוסי הגלילי אומר שניהם לכהן שנאמר הזכרים לה' וחכמים אומרים אי אפשר אלא אחד לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר הכהן בורר לו את היפה רבי עקיבא אומר משמנים ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ר' יוסי פוטר מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומר המוציא מחברו עליו הראיה זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום

ר' עובדיה מברטנורא

שנאמר הזכרים לה’

הזכרים משמע שנים

אי אפשר

לצמצם שיצאו שני ראשיהן כאחד, אלא האחד יצא תחלה ולא ידעינן הי מינייהו

בורר לו את היפה

דמסתמא היפה והבריא נפק ברישא

משמנים ביניהן

הבעלים והכהן אין להם יתרון זה על זה בחלוקתן אלא השומן, שהישראל נוטל השומן ומניח הכחוש לכהן, שהמוציא מחבירו עליו הראיה. והלכה כרבי עקיבא

והשני

שנשאר לישראל, ירעה עד שיפול בו מום ואח"כ יאכל, דספק בכור הוא, הלכך אינו נשחט תמים. ובאותו של כהן לא צריך למימר דודאי אינו שוחטו עד שיהא בו מום, דבזמן הזה קמיירי

וחייב במתנות

הישראל כשישחטנו יתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה. ממה נפשך, אי בכור הוא כולו לכהן, אי לאו בכור הוא חייב במתנות

ורבי יוסי פוטר

דהוי כאילו זכה בו כהן והגיע לידו וכשנפל בו מום נתנו לישראל, ונמצא שהוא פטור מן המתנות, הואיל וחשבינן ליה כאילו בא מיד כהן לישראל. והלכה כרבי יוסי

רבי טרפון אומר יחלוקו

דהדר ביה רבי טרפון ממאי דאמר לעיל דכהן בורר לו את היפה, וסבר דמחיים נמי שמין את שניהם בדמים וחולקים את הדמים. דלשניהן יש חלק בשניהם, הלכך מת אחד מהם יחלוקו את החי

רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה

והלכה כר' עקיבא

זכר ונקבה אין לכהן כלום

דשמא נקבה יצאתה תחלה והמוציא מחברו עליו הראיה. והכא אפילו ר' טרפון מודה, דהתם הוא דקא פליג משום דודאי הוי חד לכהן הלכך יפה כחו לחלק בשוה, אבל הכא הורע כחו דשמא לא שייכא בכורה כלל. ומיהו ירעה עד שיסתאב ואח"כ יאכלנו, דספק הוא

Bechoros2: 5

רָחֵל שֶׁיָּלְדָה כְּמִין עֵז, וְעֵז שֶׁיָּלְדָה כְּמִין רָחֵל, פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה. וְאִם יֶשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין, חַיָּב.

[If] a ewe bore [an offspring resembling] a goat, or [if] a goat bore [an offspring resembling] a ewe, it is exempt from the law of bechor. But if it retains some characteristics, it is subject [to the law of bechor].

Bechoros2: 6

רָחֵל שֶׁלֹּא בִכְּרָה וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים, וְיָצְאוּ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶן כְּאֶחָד — רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶן לַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,הַזְּכָרִים לַה› ”. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִי אֶפְשָׁר; אֶלָּא אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לַכֹּהֵן. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַכֹּהֵן בּוֹרֵר לוֹ אֶת הַיָּפֶה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מְשַׁמְּנִים בֵּינֵיהֶן, וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְחַיָּב בַּמַּתָּנוֹת. רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. מֵת אֶחָד מֵהֶן — רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יַחֲלֹקוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. זָכָר וּנְקֵבָה — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם.

[If] a ewe which had not previously given birth bore two males, and their two heads emerged simultaneously —- R’ Yose HaGlili says: Both belong to a Kohen, since it is stated, the males are to HASHEM. The Sages, however, say: It is impossible; rather one [lamb] is his and one goes to a Kohen. R’ Tarfon says: The Kohen selects the better one for himself. R’ Akiva says: The fatter one is at issue between them, while the second [one] is left to pasture until it develops a blemish, and it is subject to the law of gifts [to the Kohen]. R’ Yose exempts [it]. [If] one of them died —- R’ Tarfon says: They divide. R’ Akiva says: The burden of proof lies on the one who seeks to exact [something] from the other. [If] a male and a female [were born first], there is nothing here for a Kohen.

Suggestions