Bechoros 2:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

כל שקדם הקדשן את מומן או מום עובר להקדישן ולאחר מכאן נולד להם מום קבוע ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ואינן יוצאין לחולין ליגזז ולהעבד וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ חייב ועושין תמורה ואם מתו יקברו

ר' עובדיה מברטנורא

None

———————————

משנה ד

המקבל צאן ברזל מן הנכרי ולדות פטורין וולדי ולדות חייבין העמיד ולדות תחת אמותיהם ולדי ולדות פטורין וולדי ולדי ולדות חייבין רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו עד עשרה דורות פטורין שאחריותן לנכרי

ר' עובדיה מברטנורא

המקבל צאן ברזל מן הנכרי

ששם לו הנכרי בהמותיו בדמים קצובים ולתת לו אותן דמים עד עשר שנים בין מתו בין הוזלו, ואותן ולדות שיהיו להן עד אותו זמן יהו ביניהן

ולדות פטורין

מן הבכורה. ולדותיהן של אותן צאן כשיגדלו ויבכרו יפטרו מן הבכורה. דאי לא יהיב זוזי לנכרי תפיס בהמה, ואי לא משכח בהמה תפיס ולדות, אשתכח דשייכא יד נכרי בולדות. הלכך ולדות בכורות שיהיו לאותן ולדות פטורות מן הבכורה, דכל דשייכא יד נכרי באמו הוא פטור מן הבכורה. אבל מה שיבכרו ולדי ולדות, דהיינו רביעי לצאן ברזל, יתנו לכהן, דכולי האי לא שייכא יד נכרי למתפס ולדי ולדות

הכי גרסינן העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין ולדי ולדי ולדות חייבים

העמיד ולדות תחת אמותיהן, שפתח לו פתח לנכרי להיות לו כח בולדות ואמר לו אם ימותו הבהמות תטול ולדות המגיעות לחלקי, השתא אלימא יד נכרי טפי ושייכא בדור אחד טפי משל הראשון. הלכך ולדי ולדות של בהמות צאן ברזל כשבכרו פטורות מן הבכורה, הואיל ושייכא יד הנכרי בדידהו. וולדי ולדות של ולדות כשיבכרו, דהיינו חמישי לצאן ברזל, ינתנו לכהן

שאחריותן לנכרי

דלעולם כל מה דמשכח נכרי תפיס. ואין הלכה כרשב"ג

Bechoros2: 3

כֹּל שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן, אוֹ מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן, וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹלָד לָהֶם מוּם קָבוּעַ, וְנִפְדּוּ — פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה, וּמִן הַמַּתָּנוֹת, וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחֻלִּין לִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד, וּוְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ חַיָּב, וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאִם מֵתוּ יִקָּבֵרוּ.

All [consecrated animals] whose consecration preceded their blemish, or whose temporary blemish [preceded] their consecration, and a permanent blemish developed in them afterward, and they were redeemed —- are exempt from the laws of bechor and from the gifts [due the Kohen], and they do not revert to mundane status to [the extent that they may] be shorn and put to work, their offspring and their milk are prohibited after their redemption, one who slaughters them outside [the Temple Courtyard] is liable, they effect temurah, and if they died they must be buried.

Bechoros2: 4

הַמְקַבֵּל צֹאן בַּרְזֶל מִן הַנָּכְרִי, וְלָדוֹת פְּטוּרִין, וּוַלְדֵי וְלָדוֹת חַיָּבִין. הֶעֱמִיד וְלָדוֹת תַּחַת אִמּוֹתֵיהֶם, וַלְדֵי וְלָדוֹת פְּטוּרִין, וּוַלְדֵי וַלְדֵי וְלָדוֹת חַיָּבִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֲפִלּוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת פְּטוּרִין, שֶׁאַחֲרָיוּתָן לַנָּכְרִי.

[If] one receives animals at their fixed value from a non-Jew, the offspring are exempt [from the law of bechor], but the offspring of that offspring are liable. [If] he put the offspring in place of their mothers, the offspring of the offspring are exempt [from the law of bechor], but the offspring of the offspring of that offspring are subject [to it]. Rabban Shimon ben Gamliel says: Even up to ten generations, they are exempt [from the law of bechor], because the non-Jew has a lien on them.

Suggestions