הלוקח עובר פרתו של נכרי והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים כהנים ולוים חייבים לא נפטרו מבכור בהמה טהורה ולא נפטרו אלא מפדיון הבן ומפטר חמור
ר' עובדיה מברטנורא
אע"פ שאינו רשאי
למכור לו בהמה גסה
--------------------------
משנה ב
כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבים בבכורה ובמתנות ויוצאין לחולין ליגזז ולהעבד וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ פטור ואין עושים תמורה ואם מתו יפדו חוץ מן הבכור ומן המעשר
One who buys the fetus of a cow belonging to a non-Jew, or sells [one] to him, even though it is not permissible, [or] enters into a partnership with him, or receives [a cow] from him to hold, or gives [one] to him to hold —- is exempt from bechor laws; as it states (Numbers 3:13): in Israel —- but not in others. Kohanim and Levites are liable. They were not exempted from the bechor [law] of kosher animals; they were exempted only from the redemption of the son and from [the law of] the firstborn donkey.
All consecrated animals whose permanent blemish preceded their consecration, and which were redeemed —- are subject to the laws of bechor and the gifts [due the Kohen], and they revert to mundane status [even] to [the extent that they may] be shorn and put to work, their offspring and their milk are permissible after their redemption, one who slaughters them outside [the Temple Courtyard] is not liable, they do not effect temurah, and if they died [prior to their redemption] they may be redeemed; except for the bechor- and the maaser-offering.
