משנה ו
המפריש פדיון פטר חמור ומת רבי אליעזר אומר חייבין באחריותו כחמש סלעים של בן וחכמים אומרים אין חייבין באחריותו כפדיון מעשר שני העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין כאן לכהן כלום מת פטר חמור רבי אליעזר אומר יקבר ומותר בהנאתו של טלה וחכמים אומרים אינו צריך להקבר והטלה לכהן
ר' עובדיה מברטנורא
כחמש סלעים של פדיון הבן
דחייב באחריותו
כפדיון מעשר שני
דאם אבד אינו חייב באחריותו. דההיא כסף חייביה רחמנא לאכול בירושלים והא אזל ליה. וטעמא דר' אליעזר, שכן מצינו שהקיש הכתוב פטר חמור לבכור אדם, שנאמר ופטר חמור תפדה בשה וגו' וכל בכור בניך תפדה. וחכ"א אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, לפדייה הקשתיו ולא לדבר אחר
שאין כאן לכהן כלום
שאין חייב באחריותו, כרבנן. וכן הלכה
מת פטר חמור
לאחר שהפריש הפדיון ועדיין לא נתנו לכהן
רבי אליעזר אומר יקבר
דהואיל והוא חייב באחריות הטלה, כמאן דלא אפרשיה דמי
ומותר
ישראל בהנאתו של טלה כמי שלא הפרישו
אין צריך להקבר
דמעידנא דאפרשיה לטלה קם ליה ברשות כהן והופקעה קדושתו של פטר חמור. וכן הלכה
——————————-
משנה ז
לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחריו וקוברו מצות פדיה קודמת למצות עריפה שנאמר ואם לא תפדה וערפתו מצות יעידה קודמת למצות פדיה שנאמראשר לא יעדה והפדה מצות יבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכונין לשם מצוה ועכשיו שאין מתכונים לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום מצות גאולה באדון הוא קודם לכל אדם שנאמר ואם לא יגאל ונמכר בערכך
ר' עובדיה מברטנורא
קופיץ
סכין גדול כמין גרזן קטן שהקצבים מחתכים בו בשר
ועורפו
היינו שחותך ראשו ממול ערפו
וקוברו
לפי שאסור בהנאה לאחר עריפה
מצות יעידה
באמה העבריה
בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצוה
והיו אומרים המיבם לשם נוי לשם ממון הוי פוגע בערוה שלא במקום מצוה. ואין כן הלכה, אלא הואיל ופקע איסור אשת אח מינה כשמת אחיו בלא בנים הרי הותרה לו לגמרי ואפילו יבמה לשם נוי ולשם ממון
מצות גאולה באדון
המתפיס בהמה לבדק הבית, מצות פדייתה באדון קודם לכל אדם, שהוא מוסיף את החומש