משנה ד
אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה וילדו שני זכרים נותן טלה אחד לכהן זכר ונקבה מפריש טלה אחד לעצמו שנאמר ופטר חמור תפדה בשה מן הכבשים ומן העזים זכר ונקבה גדול וקטן תמים ובעל מום ופודה בו פעמים הרבה נכנס לדיר להתעשר ואם מת נהנים בו
ר' עובדיה מברטנורא
זכר ונקבה מפריש טלה אחד לעצמו
דשמא אותה שלא בכרה ילדה את הנקבה
שנאמר ופטר חמור תפדה בשה
כל שה במשמע, שה כבשים או שה עזים, שה זכר או שה נקבה וכו'
ופודה בו פעמים רבות
אם חזר כהן ונתנו לו
נכנס לדיר להתעשר
כגון ישראל שהיו לו עשרה ספק פטרי חמורים והפריש עליהן עשרה שיין והן שלו, הרי אלו נכנסים לדיר למקום שמכניסים שם הבהמות להתעשר, ומעשרן כדרך שמעשרים שאר בהמות. והוא הדין שאם היה לו ספק פטר חמור אחד או שנים שנכנס לדיר עם שאר כבשיו להתעשר
ואם מת נהנים בו
שה שהפרישו לפדיון פטר חמור, אם מת ביד בעלים קודם שיבוא ליד כהן נהנה בו הכהן אף על פי שלא הגיע לידו מחיים, דמעידנא דאפרשיה ברשותא דכהן קאי
——————————-
משנה ה
אין פודים לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי רבי אלעזר מתיר בכלאים מפני שהוא שה ואסר בכוי מפני שהוא ספק נתנו לכהן אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו
ר' עובדיה מברטנורא
ולא בחיה
צבי ואיל
לא בשחוטה
בשה שחוט
ולא בטריפה
כגון שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה
כלאים
תיש הבא על רחל
מפני שהוא שה
דבין רחל בין עז קרויין שה. ואין הלכה כרבי אליעזר
כוי
בריה בפני עצמה היא, ספק חיה ספק בהמה
נתנו לכהן
הפטר חמור עצמו
עד שיפריש שה תחתיו
והוא לעצמו. ואח"כ ישתמש בפטר חמור. ולפי שהכהנים חשודים לענין זה שלא להפריש שה תחתיו, הלכך ישראל הנותן פטר חמור לכהן אינו זז משם עד שיפדנו הכהן בפניו