משנה ה
קולית המת וקולית המוקדשים הנוגע בהן בין סתומים בין נקובים טמא קולית נבלה וקולית השרץ הנוגע בהן סתומים טהורים נקובים כל שהוא מטמא במגע מנין שאף במשא תלמוד לומר הנוגע והנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא
ר' עובדיה מברטנורא
קולית
כל עצם שיש בו מוח קרוי קולית. וקולית המת הנוגע בה בין סתומה בין נקובה טמא, דהא עצם כשעורה במת מטמא במגע ובמשא, כדכתיב או בעצם אדם
וקולית המוקדשים
שהפיגול והנותר מטמאין הידים. דגזרו בהו רבנן משום חשדי כהונה ועצלי כהונה, וגזרו אף בעצמות ששמשו את הנותר
קולית נבלה
נבילה אין עצמותיה מטמאין, דכתיב בנבלתה, ולא בעצמות. וכן שרץ. הלכך סתומים טהורים אף מלטמא במשא, וכל שכן במגע דאי אפשר לו ליגע במוח שבפנים. ואף על גב דשומר מכניס ומוציא טומאה, הני מילי בדבר שאפשר ליגע בטומאה עצמה ואפילו לא נגע בה אלא בשומר, טמא, אבל היכא דאי אפשר ליגע בטומאה עצמה אין שומר מטמא
נקובים כל שהוא
אפילו כחוט השערה שאפשר להכניס בו חוט השערה של ראשו או זקנו והרי הוא מיטמא בכך
מנין שאף במשא
אקולית דנבלה קאי, דשרץ אינו מטמא במשא
----------------------------------
משנה ו
ביצת השרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהוא טמאה עכבר שחציו בשר וחציו אדמה והנוגע בבשר טמא באדמה טהור רבי יהודה אומר אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר טמא
ר' עובדיה מברטנורא
ביצת השרץ
יש בשמונה שרצים שמטילים ביצים, כגון הצב והלטאה והחומט
המרוקמת
שנוצר בה אפרוח
טהורה
לפי שאי אפשר ליגע באפרוח שבפנים
ניקבה כל שהוא טמאה
ואע"פ שלא נגע. שהשומר מכניס ומוציא טומאה בדבר שאפשר ליגע
עכבר שחציו בשר
יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מן האדמה, כאשפה המשרצת תולעים. ואם עדיין לא נשלמה בריאת העכבר אלא מצדו אחד הימני או השמאלי. הנוגע בבשר, טמא. באדמה שכנגדו, טהור
רבי יהודה אומר כו'
ואין הלכה כרבי יהודה