פרק ז


משנה א


גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשים ונוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף ונוהג בשליל רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב


ר' עובדיה מברטנורא


גיד הנשה. ובמוקדשים


אפילו עולה שכולה כליל, מוציא את הגיד ומשליכו על האפר הצבור במזבח הקרוי תפוח, ואינו מקריבו עם הבשר


שאין לו כף


אין לו כף ירך דומה לשל אדם שהוא עגול, אלא הבשר שעל הקולית של עוף ברוחב הוא. ואם נמצא עוף שיש לו כף עגול, גיד הנשה שלו אסורה


ונוהג בשליל


בן תשעה חי הנמצא בבהמה


רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל


ואין הלכה כרבי יהודה


וחלבו


של שליל מותר. פירוש אחר וחלבו, של גיד. כלומר שומנו של גיד מותר לדברי הכל, אלא שישראל קדושים נהגו בו איסור


ואין הטבחים נאמנים


לומר נטלנוהו. מפני שטורח הוא להם לחטט אחריו. ואין הלכה כרבי מאיר


--------------------------------------


משנה ב


שולח אדם ירך לנכרי שגיד הנשה בתוכה מפני שמקומו ניכר הנוטל גיד הנשה צריך שיטול את כולו רבי יהודה אומר כדי לקיים בו מצות נטילה


ר' עובדיה מברטנורא


שולח אדם ירך לנכרי וכו'


ואין חוששים שמא יראנה ישראל כששולחה לו ויחזור ויקנה אותה מן הנכרי ויאכלנה בגידה. כיון דשלימה היא, מקומו של גיד הנשה היה ניכר אם נחטט הימנה, והלוקח מבין שלא ניטל ונוטלו


שיטול את כולו


יחטט אחריו


לקיים בו מצות נטילה


גוממו מלמעלה ודיו


Chulin7: 1
גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין וּבְמֻקְדָּשִׁים, וְנוֹהֵג בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה, בַּיָּרֵךְ שֶׁל יָמִין וּבַיָּרֵךְ שֶׁל שְׂמֹאל. וְאֵינוֹ נוֹהֵג בְּעוֹף, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ כַף. וְנוֹהֵג בִּשְׁלִיל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ נוֹהֵג בִּשְׁלִיל. וְחֶלְבּוֹ מֻתָּר. וְאֵין הַטַּבָּחִין נֶאֱמָנִין עַל גִּיד הַנָּשֶׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נֶאֱמָנִין עָלָיו וְעַל הַחֵלֶב.
[The prohibition against eating] the sinew of the thigh applies [both] in the Land and outside the Land, when the Temple exists and when the Temple does not exist, to unconsecrated animals and to consecrated ones, and it applies to an animal and to a beast, to the right thigh and to the left thigh, but it does not apply to a fowl because it has no spoon-shaped hip. And it applies to a fetus. R’ Yehudah says: It does not apply to a fetus. And its fat is permissible. Butchers are not believed concerning the sinew of the thigh, these are the words of R’ Meir; but the Sages say: They are believed concerning it and concerning fat.
Chulin7: 2
שׁוֹלֵחַ אָדָם יָרֵךְ לְנָכְרִי שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה בְתוֹכָהּ, מִפְּנֵי שֶׁמְּקוֹמוֹ נִכָּר. הַנּוֹטֵל גִּיד הַנָּשֶׁה צָרִיךְ שֶׁיִּטֹּל אֶת־כֻּלּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת נְטִילָה.
One may send a gentile a thigh with the sinew of the thigh inside it, because its place is discernible. One who removes the sinew of the thigh must remove it entirely. R’ Yehudah says: Enough to fulfill with it the mitzvah of removal.