פרק ז
משנה א
גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשים ונוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף ונוהג בשליל רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב
ר' עובדיה מברטנורא
גיד הנשה. ובמוקדשים
אפילו עולה שכולה כליל, מוציא את הגיד ומשליכו על האפר הצבור במזבח הקרוי תפוח, ואינו מקריבו עם הבשר
שאין לו כף
אין לו כף ירך דומה לשל אדם שהוא עגול, אלא הבשר שעל הקולית של עוף ברוחב הוא. ואם נמצא עוף שיש לו כף עגול, גיד הנשה שלו אסורה
ונוהג בשליל
בן תשעה חי הנמצא בבהמה
רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל
ואין הלכה כרבי יהודה
וחלבו
של שליל מותר. פירוש אחר וחלבו, של גיד. כלומר שומנו של גיד מותר לדברי הכל, אלא שישראל קדושים נהגו בו איסור
ואין הטבחים נאמנים
לומר נטלנוהו. מפני שטורח הוא להם לחטט אחריו. ואין הלכה כרבי מאיר
--------------------------------------
משנה ב
שולח אדם ירך לנכרי שגיד הנשה בתוכה מפני שמקומו ניכר הנוטל גיד הנשה צריך שיטול את כולו רבי יהודה אומר כדי לקיים בו מצות נטילה
ר' עובדיה מברטנורא
שולח אדם ירך לנכרי וכו'
ואין חוששים שמא יראנה ישראל כששולחה לו ויחזור ויקנה אותה מן הנכרי ויאכלנה בגידה. כיון דשלימה היא, מקומו של גיד הנשה היה ניכר אם נחטט הימנה, והלוקח מבין שלא ניטל ונוטלו
שיטול את כולו
יחטט אחריו
לקיים בו מצות נטילה
גוממו מלמעלה ודיו