משנה ב
השוחט ונמצא טרפה והשוחט לע"ז והשוחט חולין בפנים וקדשים בחוץ חיה ועוף הנסקלים רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות
ר' עובדיה מברטנורא
רבי מאיר מחייב
דסבר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה
וחכמים פוטרים
דסברי לאו שמה שחיטה. והלכה כחכמים
--------------------------------
משנה ג
חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואין אותם חייב לכסות בינן לבין עצמם פטור מלכסות וכן לענין אותו ואת בנו ששחטו ואחרים רואין אותן אסור לשחוט אחריהם בינן לבין עצמן רבי מאיר מתיר לשחוט אחריהן וחכמים אוסרים ומודים שאם שחט שאינו סופג את הארבעים
ר' עובדיה מברטנורא
ואחרים רואין אותם
דבכהאי גוונא שחיטתן כשרה
חייבים לכסות
אותן אחרים שרואים חייבים לכסות. כדתנן לקמן, שחט ולא כסה וראהו אחר חייב לכסות
פטור מלכסות
ר' מאיר קאמר לה, דסבר שחיטת חרש שוטה וקטן בינן לבין עצמן נבילה גמורה היא הואיל ורוב מעשיהן מקולקלים. ורבנן פליגי עליה דר' מאיר בין ארישא בין אסיפא, אלא דנטרי ליה עד דאסיק למלתיה והדר פליגי עליה, וסברי רבנן דספק נבלה היא, לא נבלה ודאית, הלכך לענין כיסוי חייבים לכסות, ואין שוחטים אחריהן אותו ואת בנו דשמא שחיטה מעלייתא היא. והלכה כר' מאיר