משנה ה
יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה את זו דרש שמעון בן זומא נאמר במעשה בראשית יום אחד ונאמר באותו ואת בנו יום אחד מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה
ר' עובדיה מברטנורא
ים אחד האמור באותו ואת בנו כו'
לפי שפרשת אותו ואת בנו סמוכה לקדשים, דכתיב ירצה לקרבן אשה, וסמיך ליה אותו ואת בנו. ובקדשים לילה הולך אחר היום, דכתיב ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר, אלמא לילה שלאחריו קרוי יום קרבנו עד הבוקר. יכול אף זה כן [נאמר כאן יום אחד] ונאמר במעשה בראשית יום אחד וכו'
--------------------------------
פרק ו
משנה א
כיסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין ונוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאינו מזומן ונוהג בכוי מפני שהוא ספק ואין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו
ר' עובדיה מברטנורא
כיסוי הדם כו'
משום דבעי למתני בחולין אבל לא במוקדשין, נקט לכולהו
במוקדשין
חטאת העוף ועולת העוף. וכן קדשי בדק הבית אם עבר ושחטן אין טעונים כיסוי
ונוהג בחיה ובעוף
למעוטי בהמה. דלא תימא בהמה בכלל חיה. ונפקא לן מדכתיב בבכור בעל מום על הארץ תשפכנו כמים, מה מים אינן טעונין כיסוי אף דם בהמה אינו טעון כיסוי
במזומן
עוף הגדל בבית
ונוהג בכוי
בריה בפני עצמה היא ולא הכריעו בה חכמים אם חיה היא וטעונה כיסוי אם בהמה ואינה טעונה כיסוי
ואין שוחטים אותו ביו"ט
משום דלמא בעי כיסוי, ומספיקא לא מחללינן יום טוב
ואם שחטו ביו"ט אין מכסין את דמו
ואפילו היה לו עפר מוכן או אפר. שמא יאמר הרואה, חיה ודאי הוא ולפיכך כסה דמו ביו"ט, ויבוא להתיר חלבו