משנה ה
אחוזת הדם והמעושנת והמצוננת ושאכלה הרדופני ושאכלה צואת תרנגולים או ששתת מים הרעים כשרה אכלה סם המות או שהכישה נחש מותרת משום טרפה ואסורה משום סכנת נפשות
ר' עובדיה מברטנורא
אחוזת הדם שאחזה דם וחלתה
והמעושנת שנכנס עשן בגופה
והמצוננת חולי מחמת צינה. ורמב"ם פירש אחוזת הדם שגבר עליה הדם, והמעושנת שגברה עליה הליחה השחורה, והמצוננת שגברה עליה הליחה הלבנה. ולא הזכיר הליחה הרביעית שהיא האדומה, לפי שאינה מצויה כל כך בבהמות:
הרדופני סם המות דבהמה. וכן צואת התרנגולים, הבהמות האוכלות ממנה מתות
מים הרעים מים מגולים
סם המות דבר שהוא סם המות לאדם ואינו סם המות לבהמה
------------------------------
משנה ו
סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה וסימני העוף לא נאמרו אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף טהור רבי אליעזר בר צדוק אומר כל עוף החולק את רגליו טמא
ר' עובדיה מברטנורא
הדורס האוחז בצפרניו ומגביה מן הקרקע מה שהוא אוכל. ויש שפירשו, שאינו ממתין לבעל חי עד שימות אלא אוכלו מחיים
אצבע יתירה זו אצבע הגבוהה שאחורי האצבעות
וקרקבנו נקלף הכיס שבתוך הקורקבן נקלף מבשר הקורקבן. לא שיהיה כל עוף טהור צריך לכל הסימנים הללו, אלא סימן אחד בלבד די, ובלבד שנדע בו שאינו דורס ואוכל. והגאונים כתבו שמסורת בידם שאין מכשירים עוף הבא בסימן אחד ואע"פ שידוע לנו בו שאינו דורס ואוכל, אלא אם כן היה אותו סימן שקורקבנו נקלף ביד, אבל אם אינו נקלף ביד אע"פ שיש לו זפק או אצבע יתירה מעולם לא התירוהו
החולק את רגליו כשמעמידו על החוט נותן שתי אצבעותיו מכאן ושתים מכאן
טמא בידוע שהוא דורס