Chulin 2:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרים ונאכלים בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה

ר' עובדיה מברטנורא

בידים מסואבות

כלומר בלא נטילת ידים. דגזרו על הידים להיות שניות לטומאה. ובחולין שנעשו על טהרת הקודש מיירי, דשני עושה שלישי בהן. דאילו בחולין גרידא, אפילו היו מוכשרין בדם אין שני עושה שלישי בחולין

לפי שלא הוכשרו בדם

שאין אוכל מקבל טומאה עד שיבוא עליו מים או אחד משבעה משקין, שהם מים יין שמן חלב ודבש דם טל

הוכשרו בשחיטה

מגו דשריא שחיטה להך בשר מידי אבר מן החי, משויא ליה נמי אוכלא לגבי טומאה. ואין הלכה כר' שמעון

------------------------

משנה ו

השוחט את המסוכנת רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שתפרכס ביד וברגל רבי אליעזר אומר דיה אם זינקה אמר רבי שמעון אף השוחט בלילה ולמחר השכים ומצא כתלים מלאים דם כשרה שזינקה וכמדת רבי אליעזר וחכמים אומרים עד שתפרכס או ביד או ברגל או עד שתכשכש בזנבה אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש בלבד במה דברים אמורים שהיתה בחזקת מסוכנת אבל אם היתה בחזקת בריאה אפילו אין בה אחד מכל הסימנים הללו כשרה

ר' עובדיה מברטנורא

השוחט את המסוכנת

כל שמעמידים אותה ואינה עומדת מחמת חוליה, הויא מסוכנת. ואפילו יש לה כח בשיניה לאכול קורות ובקעיות של עץ

עד שתפרכס

דאי לא פרכסה חיישינן שמא ניטלה נשמתה קודם גמר שחיטה

אם זינקה

כדרך שהבהמות נופחות בגרונם והדם מקלח ומזנק בכח

השוחט בלילה

בהמה מסוכנת שצריכה פרכוס, ולא ידע אם פרכסה, ולמחר השכים ומצא כותלי בית שחיטת הצואר מלאים דם, כשרה, מפני שזינקה. וכשיטת ר' אליעזר דמכשיר לה בזינוק, אמרה רבי שמעון. ואין הלכה כר' אליעזר

אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה

צריכה פרכוס אם היא מסוכנת

שפשטה ידה

בגמר שחיטה

ולא החזירה פסולה

אם היתה מסוכנת. לפי שאין זה פרכוס אלא כן דרכה בשעת צאת נפשה. אבל גסה לאו אורחה בהכי, ובין שפשטה ולא כפפה בין שכפפה ולא פשטה כשרה

Chulin2: 5

הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וְלֹא יָצָא מֵהֶן דָּם, כְּשֵׁרִים, וְנֶאֱכָלִים בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ בְדָם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֻכְשְׁרוּ בִשְׁחִיטָה.

[If] one slaughters an animal, a beast, or a bird, and no blood came out of them, they are kosher, and they may be eaten with ritually contaminated hands, since they have not been made susceptible by blood. R’ Shimon says: They have been made susceptible by the slaughtering.

Chulin2: 6

הַשּׁוֹחֵט אֶת־הַמְסֻכֶּנֶת, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּפַרְכֵּס בְּיָד וּבְרֶגֶל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דַּיָּהּ אִם זִנְּקָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אַף הַשּׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא כְתָלִים מְלֵאִים דָּם, כְּשֵׁרָה, שֶׁזִּנְּקָה, וּכְמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁתְּפַרְכֵּס אוֹ בְיָד אוֹ בְרֶגֶל, אוֹ עַד שֶׁתְּכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ. אֶחָד בְּהֵמָה דַקָּה וְאֶחָד בְּהֵמָה גַסָּה. בְּהֵמָה דַקָּה שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְלֹא הֶחֱזִירָה, פְּסוּלָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא הוֹצָאַת נֶפֶשׁ בִּלְבָד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהָיְתָה בְחֶזְקַת מְסֻכֶּנֶת, אֲבָל אִם הָיְתָה בְחֶזְקַת בְּרִיאָה, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶחָד מִכָּל־הַסִּמָּנִים הַלָּלוּ, כְּשֵׁרָה.

[If] one slaughters a dying animal, Rabban Shimon ben Gamliel says: [It is not valid] unless it jerks a foreleg and a hind leg. R’ Eliezer says: It suffices if it spurts forth [blood]. Said R’ Shimon: Also one who slaughters at night and rises early the next day and finds the walls full of blood, it is valid, because it spurted [blood], which is in accordance with R’ Eliezer’s opinion. The Sages, however, say: [It is not valid] unless it jerks a foreleg or a hind leg, or unless it wiggles its tail. The same rule applies both to small animals and to large animals. A small animal that stretched out its foreleg but did not draw [it] back, it is invalid, because it is only an indication of the expiration of life. When does this apply? [If] it was presumed to be dying, but if it was presumed to be healthy, even if it has none of these signs, it is valid.

Suggestions