משנה ג


התיז את הראש בבת אחת פסולה היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת אם יש בסכין מלא צואר כשרה היה שוחט והתיז שני ראשים בבת אחת אם יש בסכין מלא צואר אחד כשרה במה דברים אמורים בזמן שהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך אבל אם הוליך והביא אפילו כל שהוא אפילו באיזמל כשרה  נפלה סכין ושחטה אף על פי ששחטה כדרכה פסולה שנאמר  וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל נפלה סכין והגביהה נפלו כליו והגביהן השחיז את הסכין ועף ובא חבירו ושחט אם שהה כדי שחיטה פסולה רבי שמעון אומר אם שהה כדי ביקור


ר' עובדיה מברטנורא


התיז את הראש


כאדם המתיז קנה או דלעת, שדוחק הסכין בכח ופוסק. וזו היא דרסה


היה שוחט


במשיכה, והתיז הראש בהבאה בלבד או בהולכה בלבד. ולשחיטת הסימנים שיעור הכשר, קרי התיז את הראש


אם יש בסכין מלא צואר


חוץ לצואר הבהמה והעוף ששוחט


כשרה


שיש בסכין כדי לשחוט במשיכה בלא דרסה. אבל אם אין אורך הסכין אלא כעובי הצואר או חוץ לצואר משהו, דרסה היא, שאין הסימנים נחתכין במשיכה זו לבדה בלא דרסה


אם יש בסכין מלוא צואר אחד


חוץ לשני הצוארים, דהיינו שיעור שלשה צוארים


איזמל


תער דק קטן מאד. ולא גזרינן איזמל שאין לו קרנים אטו איזמל שיש לו קרנים. ואיזמל שיש לו קרנים הוא שרגילים לעשות כמין קרנים לאיזמל לנוי על גביו ונוטים לצד ראשו. ומתוך שהוא קטן מאד הוא נשמט מן הצואר, וכשהוא מוליך ומביא יש לחוש שמא יחלידו הסימנים אותן הקרנים


נפלה סכין ושחטה


טעמא דנפלה, הא הפילה הוא, כשרה. ואע"ג דלא איכוין לשחוט, דלא בעינן כוונה בשחיטה, מדאיצטריך קרא למימר גבי קדשים לרצונכם תזבחו, לדעתכם זבוחו כלומר מדעת וכוונה, שמע מינה דבחולין לא בעינן כוונה


נפלה סכין והגביהה


ושהה בהגבהה זו


כליו


 בגדיו


או שהשחיז את הסכין


 קודם שחיטה


ועף


נעשה עיף ויגע מחמת השחזה, וכשהתחיל לשחוט לא היה בו כח ופסק שחיטתו, ובא חבירו ושחט


כדי שחיטה אחרת


כדי שישחוט רוב שנים בבהמה אחרת כמותה כשהיא רבוצה גסה לגסה, ודקה לדקה, ועוף לעוף. והרמב"ם פסק כדברי האומר כדי שחיטת בהמה דקה לעוף, ובעי נמי כדי שיגביהנה וירביצנה. ולא נהגו כן


כדי בקור


כשיעור שהטבח בודק ומבקר את סכינו. ואין הלכה כר' שמעון


 --------------------------------


 משנה ד


שחט את הוושט ופסק את הגרגרת או שחט את הגרגרת ופסק את הושט או ששחט אחד מהן והמתין לה עד שמתה או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבילה רבי עקיבא אומר טריפה כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע כל שנפסלה בשחיטתה נבלה כל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה ליפסל טריפה והודה לו רבי עקיבא


ר' עובדיה מברטנורא


ופסק את הגרגרת


היינו עיקור. ובבהמה קאי


תחת השני


תחת הסימן השני. שהיה תוחב הסכין בין הסימן לצואר


החליד


כסה. ולשון חלדה, כחולדה הדרה בעקרי הבתים דמכסיא


ופסקו


מלמטה למעלה


נבלה


ומטמאה במשא


טריפה


ואינה מטמאה


ודבר אחר גרם לה להפסל


כגון אחד מן הטריפות השנויות בפרק ואלו טריפות


Chulin2: 3
הִתִּיז אֶת־הָרֹאשׁ בְּבַת אַחַת, פְּסוּלָה. הָיָה שׁוֹחֵט וְהִתִּיז אֶת־הָרֹאשׁ בְּבַת אַחַת: אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין מְלֹא צַוָּאר, כְּשֵׁרָה. הָיָה שׁוֹחֵט וְהִתִּיז שְׁנֵי רָאשִׁים בְּבַת אַחַת: אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין מְלֹא צַוָּאר אֶחָד, כְּשֵׁרָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהוֹלִיךְ וְלֹא הֵבִיא, אוֹ הֵבִיא וְלֹא הוֹלִיךְ; אֲבָל אִם הוֹלִיךְ וְהֵבִיא, אֲפִלּוּ כָל־ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְאִזְמֵל, כְּשֵׁרָה. נָפְלָה סַכִּין וְשָׁחֲטָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁחֲטָה כְדַרְכָּהּ, פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: „וְזָבַחְתָּ . . . וְאָכַלְתָּ“ — מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ, אַתָּה אוֹכֵל. נָפְלָה הַסַּכִּין וְהִגְבִּיהָהּ, נָפְלוּ כֵלָיו וְהִגְבִּיהָן, הִשְׁחִיז אֶת־הַסַּכִּין וְעָף וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁחַט — אִם שָׁהָה כְדֵי שְׁחִיטָה, פְּסוּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם שָׁהָה כְדֵי בִקּוּר.
[If] he severed the head with one stroke, it is invalid. [If] he was slaughtering and severed the head with one stroke: if the knife measures the width of one neck, it is valid. [If] he was slaughtering and severed two heads with one stroke: if the knife measures the width of one neck, it is valid. When does this ruling apply? [Only] when he made a forward stroke but not a backward stroke, or if he made a backward stroke but not a forward stroke; but if he made a forward stroke and a backward stroke, however short it was, even with a scalpel, it is valid. [If] a knife fell and slaughtered, even though it slaughtered in the normal fashion, it is invalid, as it is stated: And you shall slaughter . . . and you shall eat (Deut. 12:21) — what you slaughter, you may eat. [If] the knife fell and he picked it up, [or if] his clothes fell and he picked them up, [or if] he sharpened the knife and became fatigued and his companion came and slaughtered — if he paused as long as it takes to slaughter, it is invalid. R’ Shimon says: If he paused as long as it takes to examine.
Chulin2: 4
שָׁחַט אֶת־הַוֵּשֶׁט וּפָסַק אֶת־הַגַּרְגֶּרֶת, אוֹ שָׁחַט אֶת־הַגַּרְגֶּרֶת וּפָסַק אֶת־הַוֵּשֶׁט, אוֹ שֶׁשָּׁחַט אֶחָד מֵהֶן וְהִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁמֵּתָה, אוֹ שֶׁהֶחֱלִיד אֶת־הַסַּכִּין תַּחַת הַשֵּׁנִי וּפְסָקוֹ — רַבִּי יְשֵׁבָב אוֹמֵר: נְבֵלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְרֵפָה. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְשֵׁבָב מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּל־שֶׁנִּפְסְלָה בִשְׁחִיטָתָהּ, נְבֵלָה. כָּל־שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ כָּרָאוּי, וְדָבָר אַחֵר גָּרַם לָהּ לִפָּסֵל, טְרֵפָה. וְהוֹדָה לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא.
[If] one severed the esophagus and tore the trachea, or he severed the trachea and tore the esophagus, or he severed one of them and waited until [the animal] died, or he thrust the knife under the second [organ] and cut it — R’ Yesheivav says: It is neveilah. R’ Akiva says: It is treifah. R’ Yesheivav stated a general rule in the name of R’ Yehoshua: Whatever became unfit through its slaughtering is neveilah. Whatever was slaughtered properly, but something else caused it to become unfit, is treifah. R’ Akiva admitted to him.