Menachos 12:2-3

 משנה ב

האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא זו להביא במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת הרי זו פסולה הרי עלי שני עשרונים להביא בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא אלו להביא בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד הרי אלו פסולין הרי עלי שני עשרונים להביא בכלי אחד והביא בשני כלים אמרו לו בכלי אחד נדרת הקריבן בכלי אחד כשרים ובשני כלים פסולין הרי עלי שני עשרונים להביא בשני כלים והביא בכלי אחד אמרו לו בשני כלים נדרת הקריבן בשני כלים כשרים נתנו בכלי אחד כשתי מנחות שנתערבו

 ר' עובדיה מברטנורא

מה שהביא הביא

דאמרינן לא לשם נדרו הביאה, אלא נדבה אחרת היא זו

זו להביא במחבת

שהיתה עשרון סולת מונחת לפניו, ואמר, זו להביא במחבת וכו'

הרי זו פסולה

דקבעה לכלי שהזכיר בה ואין יכול לשנותה לכלי אחר

אלו להביא בכלי אחד

אלו שהיו מונחים לפניו

הרי אלו פסולים

דהיכא דנדר בכלי אחד והביא בשני כלים מפריש ממנה שני קומצים, והוא לא נדר אלא קומץ אחד. ועוד, שמנחה חסרה היא בכל כלי וכלי. והיכא דנדר בשני כלים והביא בכלי אחד הויא מנחה יתירה ומיעט בקומצין, שהוא בירר לה שתי קמיצות ולא קמץ אלא אחד

אמרו לו בכלי אחד נדרת

ולא חש לדבריהם והקריבה בשני כלים, פסולים, ואף על גב דלא אמר אלו להביא בכלי אחד. משום דהשתא ליכא למימר לשום נדבה אחרת אייתי לה, דכיון דאמרי ליה בכלי אחד נדרת הוה ליה למימר להו אנא משום נדר אחרינא מייתינא לה

כשתי מנחות שנתערבו

דאמרינן בפרק הקומץ, אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשרות, ואם לאו פסולות. והא דקתני לעיל אלו להביא בשני כלים והביא בכלי אחד פסולות, מיירי כגון דלא יכול לקמוץ מכל אחת בפני עצמה

 ————————————————————————————

 משנה ג

הרי עלי מנחה מן השעורין יביא מן החטים קמח יביא סלת בלא שמן ולבונה יביא עמה שמן ולבונה חצי עשרון יביא עשרון שלם עשרון ומחצה יביא שנים רבי שמעון פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים

 ר' עובדיה מברטנורא

הרי עלי מנחה מן השעורים יביא מן החטים

שאין מנחת נדבה באה אלא מן החטים. וכגון שאמר אילו הייתי יודע שאין מביאים מנחה מן השעורים לא הייתי נודר אלא מן החטים. אבל אם אמר לא הייתי נודר כלום, אינו חייב כלום

יביא סלת

דכתיב סלת יהיה קרבנו

ר' שמעון פוטר

ר' שמעון סבר בגמר דבריו אדם נתפס, והואיל וגמר דבריו שלא כדין המנחה, אינו חייב כלום. ואין הלכה כר' שמעון