Menachos 11:9-12:1 - Mishna Yomit

משנה ט

שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים ולא יתר על שלשה כיצד נאפות מערב יום טוב ונאכלות ביום טוב לשנים חל יום טוב להיות אחר השבת נאכלות לשלשה לחם הפנים נאכל אין פחות מט' ולא יתר על אחד עשר כיצד נאפה בערב שבת ונאכל בשבת לתשעה חל יום טוב להיות ערב שבת נאכל לעשרה שני ימים טובים של ראש השנה נאכל לאחד עשר ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום

ר' עובדיה מברטנורא

אין פחות משנים

משני ימים משנאפו

נאכל לשלשה

שאפאום בערב שבת. לפי שאין אפייתן דוחה לא שבת ולא יום טוב

לתשעה

בשבת שניה, שהוא תשיעי לאפייתו

לעשרה

שנאפו בחמישי בשבת

שני ימים טובים של ראש השנה

קודם לשבת. נאפה ברביעי ונאכל בשבת שניה, הרי לאחד עשר. ואם תאמר, הרי שנים עשר נינהו, דהא אותה שבת הוי יום הכפורים ואין הלחם נאכל עד למוצאי שבת. הא לא קשיא, דלענין אכילת קדשים הלילה הולך אחר היום שעבר, הלכך מקרי אחד עשר

ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב

לפי שאין אופים ומבשלים ביום טוב אלא מה שאוכל באותו היום בלבד

רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו’

ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל

—————————————————————————————

פרק יב

משנה א

המנחות והנסכים שנטמאו עד שלא קדשן בכלי יש להם פדיון משקדשו בכלי אין להם פדיון העופות והעצים והלבונה וכלי שרת אין להם פדיון שלא נאמר אלא בהמה

ר' עובדיה מברטנורא

המנחות והנסכים. עד שלא קדשו בכלי

אינן קדושים קדושת הגוף, אלא קדושת דמים, שצריך לפדותן והדמים קדושים. ודוקא כשנטמאו יש להן פדיון אם לא קדשו בכלי, אבל לא נטמאו אף על פי שלא קדשו בכלי אין פודים אותן

העופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להם פדיון. שלא נאמר

פדיון בקדושת הגוף אלא בבהמה בעלת מום, דכתיב ואם כל בהמה טמאה, אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה', והעריך הכהן אותה וכו'. ובבעלי מומים שנפדו הכתוב מדבר, דאי בבהמה טמאה ממש, כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך, הרי בהמה טמאה אמורה. ואשמועינן במתניתין דאע"ג דאשכחן בקדוש קדושת הגוף ונפל ביה מומא דמפריק, העופות והעצים והלבונה וכלי שרת דקדשי קדושת הגוף ונטמאו לא מפרקי

Menachos11: 9

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱכָלוֹת אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה. כֵּיצַד? נֶאֱפוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנֶאֱכָלוֹת בְּיוֹם טוֹב, לִשְׁנַיִם. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, נֶאֱכָלוֹת לִשְׁלֹשָׁה. לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱכָל אֵין פָּחוּת מִתִּשְׁעָה וְלֹא יָתֵר עַל אַחַד עָשָׂר. כֵּיצַד? נֶאֱפֶה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנֶאֱכָל בְּשַׁבָּת, לְתִשְׁעָה. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, נֶאֱכָל לַעֲשָׂרָה. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶאֱכָל לְאַחַד עָשָׂר. וְאֵינוֹ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגַן: דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב וְאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת יוֹם צוֹם.

The shtei halechem are eaten no earlier than two [days] and no later than three [days]. How so? [If] they are baked on the eve of the Festival and eaten on the Festival, that is two. [If] the Festival falls on Sunday, they are eaten on the third. The lechem hapanim are eaten no earlier than nine [days] and no later than eleven [days]. How so? [If] they are baked on Friday and eaten on the Sabbath, that is nine [days]. [If] a Festival falls on Friday, it is eaten on the tenth [day]. [If] the two days of Rosh Hashanah, it is eaten on the eleventh [day]. It does not override either the Sabbath or the Festival. Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of R’ Shimon the son of the administrator: It overrides the Festival but it does not override the day of the fast.

Menachos12: 1

הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ — עַד שֶׁלֹּא קִדְּשָׁן בִּכְלִי, יֵשׁ לָהֶם פִּדְיוֹן; מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בִכְלִי, אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. הָעוֹפוֹת, וְהָעֵצִים, וְהַלְּבוֹנָה, וּכְלֵי שָׁרֵת אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא בְהֵמָה.

Minchah-offerings and libation offerings which became contaminated with tumah — before they were sanctified in a vessel they can be redeemed; once they were sanctified in a vessel, they cannot be redeemed. Birds, wood, frankincense, and sacred vessels cannot be redeemed, for it only says an animal.

Suggestions