Menachos 11:7-8 - Mishna Yomit

משנה ז

שני שולחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית אחד של שיש ואחד של זהב על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקדש ולא מורידין ואחד של זהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד ארבעה כהנים נכנסין שנים בידם שני סדרים ושנים בידם שני בזיכים וארבעה מקדימין לפניהם שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכים המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום המוציאין עומדים בדרום ופניהם לצפון אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה כנגד טפחו של זה שנאמר לפני תמיד רבי יוסי אומר אפילו אלו נוטלין ואלו מניחין אף זו היתה תמיד יצאו ונתנו על השלחן של זהב שהיה באולם הקטירו הבזיכין והחלות מתחלקות לכהנים חל יום הכפורים להיות בשבת החלות מתחלקות לערב חל להיות ערב שבת שעיר של יום הכפורים נאכל לערב הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה

ר' עובדיה מברטנורא

על פתח הבית

אצל פתח ההיכל בכניסתו. ולא היו מניחים שם אלא להראות שמעלין בקודש, דעכשיו מניחין על של שיש ומיד נושאן להיכל ומסדרן על של זהב של משה

ועל של זהב ביציאתו

עד שיוקטרו בזיכים, כדקתני לקמן במתניתין

המכניסים עומדים בצפון

דהכי עדיף טפי דאותן שמסדרים העבודה יהיו בצפון

אלו מושכין

ועד שלא יגביהו מן השלחן אלו מניחין

אפילו אלו נוטלין

ואלו עצמן מניחין אחר שנטלו

אף זו היתה תמיד

דסבר ר' יוסי דאין תמיד אלא שלא ילין שלחן לילה אחד בלא לחם

והחלות מתחלקות לכהנים

משמר היוצא חולק עם משמר הנכנס

חל יום הכיפורים להיות בשבת

שדין לחם הפנים לאכלו באותו שבת שנוטלים אותו מעל השלחן, ועכשיו אין יכולים לאכלו מפני התענית

החלות מתחלקות לערב

ואין ממתינים לחלקו למחר מפני שנפסל בלינה לאחר זמנו שנסתלק

השעיר

של מוסף שהוא חטאת ונאכל לכהנים

נאכל לערב

בלילי שבת. שזמנו ליום ולילה עד חצות. ואע"פ שאין יכולים לבשלו בשבת ולא ביום הכיפורים

הבבליים

כהנים שעלו מבבל. ובגמרא מפרש דלא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו. ועל שם ששונאים תלמידי חכמים שבארץ ישראל את הבבליים, קראו לאלכסנדריים שעושים מעשה רעבתנות בבליים

היו אוכלין אותו חי

כשחל יום הכיפורים להיות בערב שבת

מפני שדעתן יפה

ואינן קצים לאכול הבשר כשהוא חי

————————————————————————————

משנה ח

סדר את הלחם בשבת ואת הבזיכים לאחר שבת והקטיר את הבזיכים בשבת פסולה ואין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא סדר את הלחם ואת הבזיכין בשבת והקטיר את הבזיכין לאחר שבת פסול ואין חייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא סדר את הלחם ואת הבזיכין לאחר שבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסול כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפילו היא על השלחן ימים רבים אין בכך כלום

ר' עובדיה מברטנורא

ואת הבזיכים לאחר שבת

ודינן היה לסדרן בשבת בשעת עריכת הלחם

והקטיר את הבזיכים בשבת פסולה

דמחוסר זמן הוא, שלא היה על השלחן אלא ששה ימים. והכא אי אפשר לתקן ולומר יניחנו עד שבת הבאה, דכיון דלחם נסדר כדינו בשבת, קדשו שלחן ושוב אינו יכול לשהותו אלא עד שבת ראשונה דמפסיל בלינה

ואין חייבין עליהם משום פגול

אם הקטירן על מנת לאכול הלחם למחר אינו פגול, שלא קרב המתיר כמצותו

ולא משום נותר

שאין נותר חל על הלחם, שהרי אין ראוי לאכילה

וטמא

האוכלו בטומאת הגוף אינו בכרת, כדאמרינן בהקומץ הניתר לטהורים חייבים עליו משום טומאה, וזה לא ניתר לטהורים מעולם, דבזיכים הוו מתירים דידיה ולא קרבו כהלכתן

יניחנו לשבת הבאה

ויעמוד שבועיים על השלחן. דכיון דלא נסדר בשבת אין שלחן מקדש עד שתגיע שבת, ומאותו שבת יכול להשהותן שבעת ימים

שאפילו היה על השלחן ימים רבים

קודם השבת אין בכך כלום. שאין השלחן מקדשו עד השבת, הלכך לא מיפסל בלינה לאחר השבת

Menachos11: 7

שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בָאוּלָם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. עַל שֶׁל שַׁיִשׁ נוֹתְנִים לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ, וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְאֶחָד שֶׁל זָהָב מִבִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד. אַרְבָּעָה כֹהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכִים. וְאַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם, שְׁנַיִם לִטּוֹל שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם לִטּוֹל שְׁנֵי בְזִיכִים. הַמַּכְנִיסִים עוֹמְדִים בַּצָּפוֹן וּפְנֵיהֶם לְדָרוֹם, הַמּוֹצִיאִין עוֹמְדִים בַּדָּרוֹם וּפְנֵיהֶם לְצָפוֹן. אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין, וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה כְּנֶגֶד טִפְחוֹ שֶׁל זֶה; שֶׁנֶּאֱמַר: ,,לְפָנַי תָּמִיד.“ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין, אַף זוֹ הָיְתָה ,,תָּמִיד.“ יָצְאוּ וְנָתְנוּ עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁל זָהָב שֶׁהָיָה בָאוּלָם. הִקְטִירוּ הַבְּזִיכִין, וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, הַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לָעֶרֶב. חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, שָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפֻּרִים נֶאֱכָל לָעֶרֶב. הַבַּבְלִיִּים אוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּן יָפָה.

There were two tables within the Antechamber at the entrance to the Temple building, one of marble and one of gold. They would place the lechem hapanim upon the one of marble when it was brought in, and upon the one of gold when it was taken out, because we ascend in holiness but do not descend. There was one of gold within upon which the lechem hapanim stood constantly. Four Kohanim enter, two with the two arrangements in their hands, and two with the two spoons in their hands. Four [others] precede them, two to take away the two arrangements, and two to take away the two spoons. Those who are bringing in stand to the north facing south, [while] those who are taking out stand to the south facing north. These withdraw and these place down, with the handbreadth of this one filling the handbreadth of this one; as it is stated (Ex. 25:30): before me constantly. R’ Yose says: Even if these take away and these place down, this too is constantly. They went out and placed [them] upon the golden table which was in the Antechamber. They burned the spoonfuls [on the Altar], and the loaves were divided among the Kohanim. If Yom Kippur falls on the Sabbath, the loaves are distributed at evening. [If] it falls on Friday, the he-goat of Yom Kippur is eaten at evening. The Babylonians eat it raw, because they are not fastidious.

Menachos11: 8

סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם בְּשַׁבָּת וְאֶת הַבְּזִיכִים לְאַחַר שַׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבְּזִיכִים בְּשַׁבָּת, פְּסוּלָה; וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבְּזִיכִין בְּשַׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבְּזִיכִין לְאַחַר שַׁבָּת, פָּסוּל; וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, וְנוֹתָר, וְטָמֵא. סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבְּזִיכִין לְאַחַר שַׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבְּזִיכִין בְּשַׁבָּת, פָּסוּל. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַנִּיחֶנָּה לְשַׁבָּת הַבָּאָה, שֶׁאֲפִילוּ הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.

[If] one arranged the bread on the Sabbath and the spoonfuls [of frankincense] after the Sabbath, and burnt the spoonfuls on the Sabbath, it is invalid; and one is not liable on their account for piggul, nossar, or tamei. [If] he arranged the loaves and the spoonfuls [of frankincense] on the Sabbath, and burnt the spoonfuls after the Sabbath, it is invalid; and one is not liable on their account for piggul, nossar, or tamei. [If] he arranged the loaves and the spoonfuls [of frankincense] after the Sabbath and burnt the spoonfuls on the Sabbath, it is invalid. What should he do? He should leave it there until the next Sabbath, for even if it is on the shulchan many days it is of no consequence.

Suggestions