משנה ז
שני שולחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית אחד של שיש ואחד של זהב על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקדש ולא מורידין ואחד של זהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד ארבעה כהנים נכנסין שנים בידם שני סדרים ושנים בידם שני בזיכים וארבעה מקדימין לפניהם שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכים המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום המוציאין עומדים בדרום ופניהם לצפון אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה כנגד טפחו של זה שנאמר לפני תמיד רבי יוסי אומר אפילו אלו נוטלין ואלו מניחין אף זו היתה תמיד יצאו ונתנו על השלחן של זהב שהיה באולם הקטירו הבזיכין והחלות מתחלקות לכהנים חל יום הכפורים להיות בשבת החלות מתחלקות לערב חל להיות ערב שבת שעיר של יום הכפורים נאכל לערב הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה
ר' עובדיה מברטנורא
על פתח הבית
אצל פתח ההיכל בכניסתו. ולא היו מניחים שם אלא להראות שמעלין בקודש, דעכשיו מניחין על של שיש ומיד נושאן להיכל ומסדרן על של זהב של משה
ועל של זהב ביציאתו
עד שיוקטרו בזיכים, כדקתני לקמן במתניתין
המכניסים עומדים בצפון
דהכי עדיף טפי דאותן שמסדרים העבודה יהיו בצפון
אלו מושכין
ועד שלא יגביהו מן השלחן אלו מניחין
אפילו אלו נוטלין
ואלו עצמן מניחין אחר שנטלו
אף זו היתה תמיד
דסבר ר' יוסי דאין תמיד אלא שלא ילין שלחן לילה אחד בלא לחם
והחלות מתחלקות לכהנים
משמר היוצא חולק עם משמר הנכנס
חל יום הכיפורים להיות בשבת
שדין לחם הפנים לאכלו באותו שבת שנוטלים אותו מעל השלחן, ועכשיו אין יכולים לאכלו מפני התענית
החלות מתחלקות לערב
ואין ממתינים לחלקו למחר מפני שנפסל בלינה לאחר זמנו שנסתלק
השעיר
של מוסף שהוא חטאת ונאכל לכהנים
נאכל לערב
בלילי שבת. שזמנו ליום ולילה עד חצות. ואע"פ שאין יכולים לבשלו בשבת ולא ביום הכיפורים
הבבליים
כהנים שעלו מבבל. ובגמרא מפרש דלא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו. ועל שם ששונאים תלמידי חכמים שבארץ ישראל את הבבליים, קראו לאלכסנדריים שעושים מעשה רעבתנות בבליים
היו אוכלין אותו חי
כשחל יום הכיפורים להיות בערב שבת
מפני שדעתן יפה
ואינן קצים לאכול הבשר כשהוא חי
————————————————————————————
משנה ח
סדר את הלחם בשבת ואת הבזיכים לאחר שבת והקטיר את הבזיכים בשבת פסולה ואין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא סדר את הלחם ואת הבזיכין בשבת והקטיר את הבזיכין לאחר שבת פסול ואין חייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא סדר את הלחם ואת הבזיכין לאחר שבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסול כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפילו היא על השלחן ימים רבים אין בכך כלום
ר' עובדיה מברטנורא
ואת הבזיכים לאחר שבת
ודינן היה לסדרן בשבת בשעת עריכת הלחם
והקטיר את הבזיכים בשבת פסולה
דמחוסר זמן הוא, שלא היה על השלחן אלא ששה ימים. והכא אי אפשר לתקן ולומר יניחנו עד שבת הבאה, דכיון דלחם נסדר כדינו בשבת, קדשו שלחן ושוב אינו יכול לשהותו אלא עד שבת ראשונה דמפסיל בלינה
ואין חייבין עליהם משום פגול
אם הקטירן על מנת לאכול הלחם למחר אינו פגול, שלא קרב המתיר כמצותו
ולא משום נותר
שאין נותר חל על הלחם, שהרי אין ראוי לאכילה
וטמא
האוכלו בטומאת הגוף אינו בכרת, כדאמרינן בהקומץ הניתר לטהורים חייבים עליו משום טומאה, וזה לא ניתר לטהורים מעולם, דבזיכים הוו מתירים דידיה ולא קרבו כהלכתן
יניחנו לשבת הבאה
ויעמוד שבועיים על השלחן. דכיון דלא נסדר בשבת אין שלחן מקדש עד שתגיע שבת, ומאותו שבת יכול להשהותן שבעת ימים
שאפילו היה על השלחן ימים רבים
קודם השבת אין בכך כלום. שאין השלחן מקדשו עד השבת, הלכך לא מיפסל בלינה לאחר השבת