Menachos 11:5-6

 משנה ה

השלחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם הפנים ארכן עשרה ורחבן חמשה נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן נמצא ארכו ממלא כל רחבו של שלחן דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן וכופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת ביניהן אבא שאול אומר שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים אמרו לו והלא כבר נאמר ונתת על המערכת לבונה זכה אמר להן והלא כבר נאמר ועליו מטה מנשה

 ר' עובדיה מברטנורא

ארכו עשרה ורחבו חמשה

כדכתיב אמתים ארכו ואמה רחבו. ר' יהודה לטעמיה דאמר של כלים בת חמשה טפחים היא

נותן ארכו

של לחם הפנים כנגד רחבו של שלחן

וכופל

הלחם, טפחיים ומחצה למעלה בגובה מכאן ומכאן. והן הן הקרנות. ונמצאו זקופות בשוה לשפת השלחן

ונמצא ארכו ממלא רחבו של שלחן

ורחבו מחזיק חצי אורך של שלחן, וכשהיה מסדר אחר אצלו נמצא שלחן כולו מלא

ארכו שנים עשר

ר' מאיר לטעמיה דאמר כל אמה בת ששה טפחים, חוץ ממזבח הזהב וקרן מזבח החיצון והסובב והיסוד. והלכה כר' מאיר

לחם הפנים ארכו עשרה

בהא מודה רבי מאיר

וטפחיים ריוח באמצע

בין שני הסדרים. דרוחב הלחם לא הוי אלא חמשה, שני הסדרים מחזיקין עשרה בשלחן לארכו, פשו להו טפחיים ריוח בין סדר לסדר, שתהא רוח מנשבת בהם שלא יתעפשו

אבא שאול אומר שם

באותו ריוח שבין סדר לסדר נותנים הבזיכים

והלא כבר נאמר ונתת על המערכת

ועל, ממש משמע

ועליו מטה מנשה

והיינו סמוך, הכא נמי על סמוך. והלכה כאבא שאול

 ————————————————————————————

 משנה ו

ארבע סניפין של זהב היו שם מופצלין מראשיהן שהיו סומכים בהן שנים לסדר זה ושנים לסדר זה ועשרים ושמנה קנים כחצי קנה חלול ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה לא סדור קנים ולא נטילתן דוחה את השבת אלא נכנס מערב שבת ושומטן ונותנן לארכו של שלחן כל הכלים שהיו במקדש ארכן לארכו של בית

 ר' עובדיה מברטנורא 

מפוצלין

לתת ראשי קנים באותן פיצולים. וכמנין הקנים כך מנין הפצולים

ארבעה עשר לסדר זה

שש חלות שהיו בסדר המערכת. לארבעה מהן לכל אחת שלשה קנים, הרי שנים עשר קנים, והעליונה אינה צריכה אלא שנים לפי שאין עליה משאוי, הרי ארבעה עשר. החלה התחתונה אינה צריכה כל עיקר, לפי שמונחת על טהרו של שלחן

לא סדור קנים

במערכה החדשה

ולא נטילתן

מעל הישנה, דוחה שבת

נכנס מערב שבת ושומטן

מבין כל לחם ולחם, ומניחם לארכו של שלחן, ולמחר מסדר הלחם, ולמוצאי שבת נותן הקנים בין כל לחם כמשפטן

ארכן לארכו של בית

ממזרח למערב היו מונחין בארכן. חוץ מן הארון שארכו לרחבו של בית, שהבדים שבארון היו בולטים ודוחקין בפרוכת ודומין כשני דדי אשה, שנאמר ויאריכו הבדים ויראו, והבדים לרחבו של ארון היו מונחים, דאילו לארכו של ארון היו בדים לא היה בין בד לבד אלא שיעור רוחב הארון דהיינו אמתא ופלגא, ותרי גברי הנושאים בשני בדים את הארון שנים מכאן ושנים מכאן לא הוו מצי ליכנס בין בד לבד, אלא ודאי לרחבו נתונים, והם היו ממזרח למערב שהרי היו דוחקים בפרוכת, נמצא ארכו של ארון לרחבו של בית