משנה ג
חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים ודוחות את השבת טחונן והרקדן אינן דוחות את השבת כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לה לעשות מערב שבת דוחה את השבת
ר' עובדיה מברטנורא
חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים
לדברי הכל. שאותו חצי עשרון שחולק בו עשרונו של כהן גדול נמשח ונתקדש ומקדש את המנחה
ודוחות את השבת
לפי שאי אפשר לעשות לישה ועריכה ואפייה מאתמול, דכיון דמיקדשא בכלי מיפסלא בלינה
————————————————————————————
משנה ד
כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ואין בהן מעשה כלי בחוץ כיצד שתי הלחם ארכן שבעה ורחבן ארבעה וקרנותיהן ארבע אצבעות לחם הפנים ארכן עשרה ורחבן חמשה וקרנותיו שבע אצבעות רבי יהודה אומר שלא תטעה זד"ד יה"ז בן זומא אומר ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד שיהא לו פנים
ר' עובדיה מברטנורא
יש בהן מעשה כלי בפנים
במלאכתן שנעשה בהן בפנים טעונים כלי. לאפוקי על גבי טבלא. ובמלאכתן שנעשית בחוץ, כגון לישתו ועריכתו של לחם הפנים, אינו טעון כלי
וקרנותיהן
שהוא מדביק בצק לכל דופן כמין קרנים, ואורך הקרן יוצא ארבע אצבעות
רבי יהודה אומר שלא תטעה
בין שתי הלחם ללחם הפנים בין בשיעור אורך ורוחב בין בשיעור הקרנות. בשתי הלחם ארכו שבעה ורחבו ארבעה וקרנותיו ד' אצבעות. וסימנך זד"ד. ולחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה וקרנותיו שבע אצבעות. וסימנך יה"ז. ודרכו של ר' יהודה לתת סימנים, כמו דצ"ך עד"ש באח"ב
שיהא לו פנים
דפנות. והן הן הקרנים