Menachos 11:1-2

פרק יא


משנה א


שתי הלחם נילושות אחת אחת ונאפות אחת אחת לחם הפנים נילוש אחד אחד ונאפה שנים שנים ובטפוס היה עושה אותן וכשהוא רדן נותנן בטפוס כדי שלא יתקלקלו


 ר' עובדיה מברטנורא 


שתי הלחם. לחם הפנים נילוש אחד אחד


דכתיב ביה שני עשרונים יהיה החלה האחת, מלמד שנלושות אחת אחת. ומנין שאפייתן שתים שתים, תלמוד לומר ושמת אותם, שימה ראשונה שאתה עושה מהם דהיינו בתנור תהא בלשון אותם, דמשמע שהיה נותן שנים בשני דפוסים יחד בתנור. יכול אף שתי הלחם כן, תלמוד לומר ושמת אותם, שהיה לו לומר ושמתם, מה תלמוד לומר ושמת אותם, אותם אתה נותן שנים שנים בתנור ואי אתה נותן שתי הלחם שנים שנים אלא אחד אחד


ובטפוס


כמו דפוס פורמ"א בלע"ז. כמין תיבה שנטל כסויה ושתי דפנותיה זו כנגד זו. כך הלחם היו לו שתי דפנות ושולים רחבים ומתקן הבצק בתוך הדפוס שיהא עשוי כעין הדפוס


וכשהוא רודה


אותן מן התנור


נותנן בדפוס. כדי שלא יתקלקלו


וישברו. נמצא שלשה דפוסים הן, אחד כשהיא בצק, ואחד היה לה בתנור כשהיא נאפית, ואחד כשהוא רודה מן התנור נותנה בדפוס כדי שלא תתקלקל


 ————————————————————————————


משנה ב


אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ואינן דוחות את השבת רבי יהודה אומר כל מעשיהם בפנים רבי שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי


 ר' עובדיה מברטנורא


לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים


לא אתברירא טעמא דהא מלתא בגמרא אמאי לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים


ואינן דוחות את השבת


אפייתן


וכשרות בבית פאגי


רמב"ם אומר שהוא מקום סמוך להר הבית מחוץ, ששם היו אופים המנחות. מלשון פת בג המלך. ואין הלכה אלא כדברי תנא קמא


Menachos11: 1
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נִלּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת וְנֶאֱפוֹת אַחַת אַחַת. לֶחֶם הַפָּנִים נִלּוֹשׁ אֶחָד אֶחָד וְנֶאֱפֶה שְׁנַיִם שְׁנַיִם. וּבִטְפוּס הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָן, וּכְשֶׁהוּא רָדָן, נוֹתְנָן בִּטְפוּס, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ.
The shtei halechem are kneaded one by one and baked one by one. The lechem hapanim are kneaded one by one but are baked two by two. One would make them in a mold, and when he removed them, he placed them in a mold so that they should not be damaged.
Menachos11: 2
אֶחָד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְאֶחָד לֶחֶם הַפָּנִים, לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ, וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים; וְאֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בָּעֲזָרָה וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פָּאגִי.
Both the shtei halechem and the lechem hapanim are kneaded and shaped outside [the Temple Courtyard], and are baked within [it]; and they do not override the Sabbath. R’ Yehudah says: All their procedures are [performed] within [the Courtyard]. R’ Shimon says: Always be accustomed to say that the shtei halechem and the lechem hapanim are valid [both] in the Courtyard and in Beis Paggi.