משנה ו
העומר היה מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול קודם לשתי הלחם לא יביא ואם הביא כשר
ר' עובדיה מברטנורא
העומר היה מתיר במדינה
לאכול החדש בכל המקומות
ושתי הלחם במקדש
שקודם שתי הלחם אין מביאין מנחה מתבואה חדשה, דכתיב בשתי הלחם מנחה חדשה, שתהא חדשה לכל המנחות
ומנחת בהמה
מנחת נסכים של בהמה
ואם הביא
קודם לעומר
פסול
שלא הותר החדש מכללו אפילו אצל ההדיוט. אבל קודם שתי הלחם לא יביא.
ואם הביא כשר
שכבר הותר מכללו אצל ההדיוט
—————————————————————————-—
משנה ז
החטים והשעורים והכוסמין ושבולת שועל והשיפון חייבין בחלה ומצטרפים זה עם זה ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורים עד שיבוא עומר הבא
ר' עובדיה מברטנורא
ומצטרפין זה עם זה
להשלים שיעור העיסה החייבת בחלה. ולא שיצטרפו כולן יחד, דמין בשאינו מינו אין מצטרף, אלא החטין מצטרפין עם הכוסמין בלבד מפני שהן מינן, והשעורים מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטים. ואע"ג דכוסמין מין חטין הן, לאו מין חטין דוקא, אלא מין שעורים ואף מין חטים, ומצטרפין עם החטים והשעורים. ומיהו בירושלמי משמע דאם נלושו יחד מצטרפין, אפילו מין בשאינו מינו. אבל אם לא נלושו יחד אלא שאחר כך היו נושכות העיסות זו בזו, מין במינו מצטרפין, שלא במינו אין מצטרפין
ואסורים בחדש
כדכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, וגמרינן לחם לחם מפסח, מה להלן מחמשת המינים אף כאן מחמשת המינים
ומלקצור מלפני הפסח
שאסור לקצור מאחד מחמשת המינים קודם קצירת העומר. דכתיב בעומר ראשית קצירכם, שתהא תחלה לכל הנקצרים, ואתיא ראשית ראשית מחלה, כתיב התם ראשית עריסותיכם, וכתיב הכא ראשית קצירכם, מה להלן מחמשת המינים אף כאן מחמשת המינים
ואם השרישו
אחד מחמשת המינים הללו קודם קצירת העומר
העומר מתירן
ומותר לקצרן אחר קצירת העומר. דכתיב אשר תזרע בשדה, משעה שנזרע ונשרש בשדה
ואם לאו
שלא השרישו אלא לאחר קצירת העומר
אסורים עד שיבוא העומר הבא
של שנה הבאה