משנה ב
מצות העומר לבוא מן הקרוב לא ביכר הקרוב לירושלים מביאים אותו מכל מקום מעשה שבא מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר
ר' עובדיה מברטנורא
מצות העומר לבוא מן הקרוב
ממקום שקרוב לירושלים. לפי שאין מעבירין על המצות, הלכך כשיוצא מירושלים לבקש עומר, אותה תבואה שמוצא ראשונה נוטלה
לא ביכר
לא בשל כל צרכו
מעשה שבא מגגות צריפין ועין סוכר
רחוקים מירושלים הרבה. מפני שהחריבו הגייסות כל תבואות שסביבות ירושלים
—————————————————————————-—
משנה ג
כיצד היו עושים שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב ועושים אותו כריכות במחובר לקרקע כדי שיהא נוח לקצור וכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול כיון שחשכה אומר להם בא השמש אומרים הין בא השמש אומרים הין מגל זו אומרים הין מגל זו אומרים הין קופה זו אומרים הין קופה זו אומרים הין בשבת אומר להם שבת זו אומרים הין שבת זו אומרים הין אקצור והם אומרים לו קצור אקצור והם אומרים לו קצור שלשה פעמים על כל דבר ודבר והם אומרים לו הין הין הין כל כך למה מפני הביתוסים שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב
ר' עובדיה מברטנורא
כריכות
כורכים וקושרים ראשי שבלים מלוא אגרוף
מתכנסות לשם
למוצאי יום טוב כשקוצרים אותו
כדי שיהא נקצר בעסק גדול
בקול המולה גדולה. שיכירו הצדוקים שבמוצאי יום טוב קוצרים אותו משום דאינהו לא מודו בהאי, כדלקמן
אמר להן
הקוצר, לבני העיירות העומדים עליו, בא השמש, ואמרו לו הין
מגל זה
כלומר, אקצור התבואה במגל זה
קופה זו
אכניס התבואה לתוך קופה זו
שבת זו
אקצור בשבת זו, ואמרו לו הין
שלש פעמים
שואל להן כל דבר ודבר
וכל כך
שהיה שואל, למה
מפני הצדוקים וביתוסים שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב
אלא במוצאי שבת, דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת, ממחרת שבת בראשית משמע, ומסורת בידינו מאבותינו דהאי ממחרת השבת, היינו ממחרת יום טוב ראשון של פסח בין שחל בחול בין בשבת. וכן מצינו בספר יהושע ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלי, והרי נאמר בתורה לחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, ומאחר שתלה היתר החדש במחרת הפסח הדבר ברור שמחרת הפסח הוא המתיר את החדש ובו קוצרים העומר בין שחל יום טוב ראשון של פסח בחול בין שחל להיות בשבת. ולפיכך הקוצרים מגביהין קולם כדי שישמעו הבייתוסים ולהוציא מלבן. וקוצרים העומר בלילה ולא ביום, דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם וגו' שבע שבתות תמימות תהיינה, וא"א להיות תמימות אלא אם כן מתחיל למנות מתחלת הלילה, שהרי הלילה תחלת היום הוא, והרי הוא אומר מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אלמא הקצירה בלילה הוא בשעה שמתחיל למנות