משנה ז
כל קרבנות הצבור אין בהם סמיכה חוץ מן הפר הבא על כל המצות ושעיר המשתלח רבי שמעון אומר אף שעירי ע"ז כל קרבנות היחיד טעונים סמיכה חוץ מן הבכור והמעשר והפסח והיורש סומך ומביא נסכים וממיר
ר' עובדיה מברטנורא
פר הבא על כל המצות
על אחת מכל המצות. כגון הורו ב"ד שחלב מותר. וזהו פר העלם דבר של צבור שבמקרא, וסמיכה כתיבא ביה וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר, ושלשה מזקני ב"ד היו סומכין עליו
ושעיר המשתלח
לעזאזל, כתיב ביה וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי
שעירי עבודה זרה
דכתיב בפרשת שלח לך וכי תשגו כו'. ואין הלכה כר' שמעון
כל קרבנות היחיד טעונים סמיכה
דעיקר סמיכה בקרבן יחיד הוא דכתיבא וסמך ידו על ראש קרבנו
היורש סומך
אם התנדב אביו בקרבן עולה ושלמים ומת, בנו סומך עליו
ומביא נסכים
של קרבן
וממיר
אם המירה בבהמה אחרת, תמורתו חלה עליה ושתיהן קדושות כאילו המירה אביו
——————————————————————————-
משנה ח
הכל סומכין חוץ מחרש שוטה וקטן סומא ונכרי והעבד והשליח והאשה וסמיכה שירי מצוה על הראש בשתי ידים ובמקום שסומכין שוחטין ותכף לסמיכה שחיטה
ר' עובדיה מברטנורא
חוץ מחרש שוטה וקטן
לפי שאין להם דעת
סומא
דכתיב בפר העלם דבר של צבור וסמכו זקני העדה, והם סנהדרי גדולה, ובסנהדרין לא היה בהן סומא, כדמוכח במסכת סנהדרין, והוא הדין לכל שאר סמיכות שאין סומא יכול לסמוך
ונכרי
דכתיב דבר אל בני ישראל וגו', בני ישראל סומכין ואין הנכרים סומכין
והעבד והשליח
דכתיב וסמך ידו, ולא יד עבדו ולא יד שלוחו
והאשה
בני ישראל סומכין, ולא בנות ישראל סומכות
וסמיכה שיירי מצוה
דאינה מעכבת כפרה. ומיהו מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר
בשתי ידים
דכתיב בשעיר המשתלח וסמך אהרן את שתי ידיו, זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים
ובמקום שסומכים שוחטים
שאם סמך חוץ לעזרה חוזר וסומך בעזרה במקום שחיטה
ותיכף לסמיכה שחיטה
דכתיב וסמך ושחט