Menachos 7:6-8:1

משנה ו


מנין לאומר הרי עלי תודה לא יביא אלא מן החולין שנאמר וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים אם כן למה נאמר צאן ובקר אלא להקיש כל הבא מן הבקר ומן הצאן לפסח מה הפסח שהוא בא בחובה אינו בא אלא מן החולין אף כל דבר שהוא בחובה לא יבא אלא מן החולין לפיכך האומר הרי עלי תודה הרי עלי שלמים הואיל והם באים חובה לא יבואו אלא מן החולין והנסכים בכל מקום לא יבואו אלא מן החולין 


ר' עובדיה מברטנורא


מה פסח שהוא בא בחובה אינו בא אלא מן החולין 


דפסח מצרים לא בא אלא מן החולין, שעדיין לא היתה להם שום תבואת מעשר שני שאין מעשר אלא משנכנסו לארץ, ומה פסח מצרים לא בא אלא מן החולין אף פסח דורות אינו בא אלא מן החולין, שהרי הוא אומר ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה, שיהו כל עבודת החדש הזה כזה של מצרים 


אף כל דבר שבחובה נמי כו’


לפיכך, האומר הרי עלי תודה או שלמים הואיל והן באים חובה דקאמר הרי עלי, לא יביא אלא מן החולין 


והנסכים


אפילו אמר הרי עלי להביא ממעשר, לא יביא אלא מן החולין. דכי שרא רחמנא לאתויי שלמים ממעשר הני מילי שלמים גופייהו דבני אכילה נינהו, אבל נסכים דכליל הם לא יביאו מן המעשר


——————————————————————————


פרק ח


משנה א


כל קרבנות הצבור והיחיד באים מן הארץ ומחוצה לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינן באים אלא מן החדש ומן הארץ וכולן אינן באים אלא מן המובחר ואיזהו מובחר מכמס ומזוניחה אלפא לסולת שנייה להם חפריים בבקעה כל הארצות היו כשרות אלא מכאן היו מביאים


ר' עובדיה מברטנורא


כל קרבנות. מן החדש ומן הישן


במנחות קאמר


שאינן באים אלא מן החדש


בעומר כתיב מנחה חדשה, ובשתי הלחם כתיב בכורי קציר חטים


ומן הארץ


בעומר כתיב כי תבואו אל הארץ וגו' וקצרתם את קצירה, ובשתי הלחם כתיב ממשבותיכם תביאו לחם


מכמס וזוניחה


שמות של מקומות הן


אלפא לסלת


סולת שלהן ראשון ומובחר לכל הסלתות. כאל"ף זו שהיא ראשונה לכל האותיות


אלפא


זו אל"ף בלשון יוני


שנייה להן


קרובה סלתה להיות משובחת כסולת מכמס וזוניחה


חפריים בבקעה


שתי חפרים הן, אחת בהר ואחת בבקעה, ואותה שבבקעה היא שסולת שלה משובחת


כל הארצות


של ארץ ישראל היו כשרות, אלא שמכאן היו מביאים


Menachos7: 6
מִנַּיִן לָאוֹמֵר: „הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה,“ לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין? שֶׁנֶּאֱמַר: „וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה‘ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר“. וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים? אִם כֵּן לָמָה נֶאֱמַר „צֹאן וּבָקָר“? אֶלָּא לְהַקִּישׁ כָּל הַבָּא מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן לַפֶּסַח. מָה הַפֶּסַח, שֶׁהוּא בָא בְּחוֹבָה, אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין; אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בָא בְּחוֹבָה לֹא יָבוֹא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר: ,,הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה,“ ,,הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים,“ הוֹאִיל וְהֵם בָּאִים חוֹבָה, לֹא יָבוֹאוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. וְהַנְּסָכִים בְּכָל מָקוֹם לֹא יָבוֹאוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
From where is it [known] that one who says, ‘‘I take upon myself [to bring] a todah-offering,’’ must bring from that which is unconsecrated? Because it is stated (Deut. 16:2): And you shall sacrifice a pesach-offering to HASHEM your God, [from the] flocks and cattle. But does not the pesach-offering come only from sheep or goats? If so, why does it say flocks and cattle? It is in order to compare all that comes from cattle and flocks to the pesach-offering. Just as the pesach-offering, which comes as an obligation, comes only from that which is unconsecrated; so anything which comes as an obligation may be brought only from that which is unconsecrated. Therefore, if one says, ‘‘I take upon myself [to bring] a todah-offering’’; [or] ‘‘I take upon myself [to bring] a shelamimoffering,’’ since they come as an obligation, they may come only from that which is unconsecrated. However, libations in all cases come only from that which is unconsecrated.
Menachos8: 1
כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִים מִן הָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ. וְכֻלָּן אֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. וְאֵיזֶהוּ מֻבְחָר? מִכְמָס וּמְזוֹנִיחָה אַלְפָא לַסֹּלֶת. שְׁנִיָּה לָהֶם — חֲפָרַיִם בַּבִּקְעָה. כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְשֵׁרוֹת, אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִים.
All communal and individual offerings may come either from the Land [of Israel] or from outside the Land, either from the new [crop] or from the old, except for the omer and the shtei halechem, which may come only from the new [crop] and from the Land. All of them come only from choice [produce]. Which is choice? Michmas and Mezonichah are the preferred areas for fine flour. Chafarayim in the valley is second to them. All lands are valid, but they would bring from these.