Menachos 6:7-7:1 - Mishna Yomit

משנה ז

העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה ושתי הלחם בשתים עשרה ולחם הפנים באחת עשרה רבי שמעון אומר לא היה לה קצבה אלא סולת מנופה כל צרכה היה מביא שנאמר ולקחת סלת ואפית אותה עד שתהא מנופה כל צרכה

ר' עובדיה מברטנורא

היה מנופה בשלש עשרה נפה

זו למעלה מזו. וכל זה למצוה אבל לא לעכב, שאם הביא עומר עשרון מארבע סאין או שהביאו משני סאין, לא פסל

רבי שמעון אומר לא היה לה קצבה

דאפילו לכתחלה לא נתנו חכמים קצבה מכמה סאין חטין או שעורין מביאין עומר ושתי הלחם ולחם הפנים, אלא רואין בסולת שתהא מנופה כל צרכה ודיו. ואין הלכה כר' שמעון

———————————————————

פרק ז

משנה א

התודה היתה באה חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות שתי איפות האיפה שלש סאין עשרים עשרון עשרה לחמץ ועשרה למצה עשרה לחמץ עשרון לחלה ועשרה למצה ובמצה שלשה מינין חלות ורקיקים ורבוכה נמצאו שלשה עשרונות ושליש לכל מין שלש חלות לעשרון במדה ירושלמית היו שלשים קב חמשה עשר לחמץ וחמשה עשר למצה חמשה עשר לחמץ קב וחצי לחלה וחמשה עשר למצה והמצה שלשה מינין חלות ורקיקים ורבוכה נמצאו חמשת קבים לכל מין שתי חלות לקב

ר' עובדיה מברטנורא

התודה. חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות

חמש סאין של ירושלים הן שש מאותן שהיו במדבר בימי משה. שהוסיפו על המדה שהיתה בימי משה שתות. דקיימא לן מוסיפין על המדות ואין מוסיפין יותר משתות. ואותו שתות הוא שתות מלבר

שתי איפות

כלומר, הנך שש סאין הם שתי איפות, שהם עשרים עשרון, שהרי בכל איפה עשרה עשרונות

עשרה לחמץ

עשרה עשרונים לעשר חלות חמץ שבתודה

רבוכה

חלוטה במים רותחין קרויה רבוכה. ורמב"ם פירש, רבוכה מרובה בשמן וקלויה בו, לפי שהיה בה שמן כנגד החלות והרקיקין

נמצאו שלשה עשרונות ושליש לכל מין ומין

שבמצה

שלש חלות לעשרון

דהוה להו עשר חלות לשלשה עשרונות ושליש

במדה ירושלמית

שלא היו בה עשרונות אלא קבים, הוי הנך חמש סאין שלשים קבין. שהסאה ששה קבים. ובגמרא בברייתא מייתי מגזרה שוה שכל מין ומין מארבעה מינים שבתודה היו באים עשר חלות, ואמרו, נאמר כאן והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה', ונאמר בתרומת מעשר תרומה לה', מה להלן אחד מעשר אף כאן אחד מעשר. ולמדנו שמין אחד של חמץ היה עשרה עשרונים כנגד שלש מינים של מצה, מדכתיב על חלות לחם חמץ, אמרה תורה כנגד חמץ הבא מצה

Menachos6: 7

הָעֹמֶר הָיָה מְנֻפֶּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וְלֶחֶם הַפָּנִים בְּאַחַת עֶשְׂרֵה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה לָהּ קִצְבָה; אֶלָּא סֹלֶת מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ הָיָה מֵבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ“ — עַד שֶׁתְּהֵא מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ.

The omer-offering was sifted through thir teen sieves, the shtei halechem through twelve, and the lechem hapanim through eleven. R’ Shimon says: There was no set amount; rather he brought flour that was sifted as much as necessary, as it is stated (Lev. 24:5): And you shall take fine flour and you shall bake it — until it is sifted as much as necessary.

Menachos7: 1

הַתּוֹדָה הָיְתָה בָאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, שְׁתֵּי אֵיפוֹת; הָאֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין, עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן — עֲשָׂרָה לְחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לְמַצָּה. עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ — עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה. וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה — וּבַמַּצָּה שְׁלֹשָׁה מִינִין: חַלּוֹת, וּרְקִיקִים, וּרְבוּכָה; נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁלִישׁ לְכָל מִין, שָׁלֹשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן. בְּמִדָּה יְרוּשַׁלְמִית, הָיוּ שְׁלֹשִׁים קַב: חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה. חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ — קַב וָחֵצִי לְחַלָּה. וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה — וְהַמַּצָּה שְׁלֹשָׁה מִינִין: חַלּוֹת, וּרְקִיקִין, וּרְבוּכָה. נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת קַבִּים לְכָל מִין; שְׁתֵּי חַלּוֹת לְקַב.

The todah-offering consisted of five Jerusalem seahs, which are six Wilderness seahs, [or] two ephahs; the ephah is three seahs, [or] twenty issaron — ten for leavened [loaves] and ten for matzah. Ten for the leavened [loaves] — one issaron per loaf. Ten for the matzah — and the matzah consists of three varieties: challos, rekikin, and revuchah; thus, [there are] three and one-third essronos for each variety, three loaves per issaron. In the Jerusalem measure, there are thirty kav: fifteen for the leavened [loaves] and fifteen for the matzah. Fifteen for the leavened [loaves] — one and a half kavs per loaf. Fifteen for the matzah — and the matzah consists of three varieties: challos, rekikin, and revuchah. Thus, there are five kavs for each variety; two loaves per kav.

Suggestions