Menachos 6:1-2

 פרק ו


משנה א


אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת סולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין מנחת גוים מנחת נשים מנחת העומר מנחת חוטא ומנחת קנאות רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבים לעצמן


ר' עובדיה מברטנורא


אלו מנחות נקמצות


מנחת סולת נקמצת עיסה, ומנחת מחבת ומרחשת וחלות ורקיקים דהיינו מאפה, פותתן לאחר אפייתן. ובמנחת סולת כתיבה קמיצה בהדיא, ובאינך כתיב אזכרה, ואזכרה היינו קומץ


מנחת גוים או נשים


שהתנדבו אחת מאלו


מנחת העומר


אזכרה כתיב בה


מנחת חוטא וקנאות


כתיב בהו קמיצה


מנחת חוטא של כהנים נקמצת


אע"ג דמנחת כהן נשרפת כולה כדכתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה, מכל מקום בעיא קמיצה


והקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן


אבל לתנא קמא אין מנחת כהן נקמצת אלא נקטרת כמות שהיא, דסבר כל מנחה ששייריה נאכלים נקמצת ושאין שייריה נאכלים אינה נקמצת. והלכה כתנא קמא


———————————————————


משנה ב


מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים למזבח ואין בהם לכהנים בזה יפה כח המזבח מכח הכהנים שתי הלחם ולחם הפנים לכהנים ואין בהם למזבח ובזה יפה כח הכהנים מכח המזבח


ר' עובדיה מברטנורא


בזה יפה כח המזבח


לא הוי צריך למיתני, דהא חזינן דבזה יפה כח המזבח ומלתא דפשיטא היא. אלא לאתויי המתנדב יין למזבח בלא קרבן, דלא תימא מזלפו על האישים על האש והוא נשרף וכלה ואין כח מזבח יפה בזה, קמ"ל דלא, אלא מנסכו כשאר נסכים ויורד לשיתין דהיינו כמין שני נקבים שהיו במזבח ויורדים למטה עד היסוד, כדי שיהיה כח המזבח יפה


ובזה יפה כח הכהנים


לאתויי שתי הלחם של עצרת אם הביאום בפני עצמן בלא כבשים, דלא תימא לשריפה עומדות ולא לאכילה כיון שלא קרבו כבשים שמתירים אותם, קמשמע לן דבזה יפה כח כהנים לעולם דלאכילה עומדות ולא לשריפה


Menachos6: 1
אֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת, וּשְׁיָרֵיהֶן לַכֹּהֲנִים: מִנְחַת הַסֹּלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין, מִנְחַת גּוֹיִם, מִנְחַת נָשִׁים, מִנְחַת הָעֹמֶר, מִנְחַת חוֹטֵא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת, וְהַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ וְהַשִּׁירַיִם קְרֵבִים לְעַצְמָן.
The following minchah-offerings require kemi tzah, and their remainders go to the Kohanim: the minchah-offering of fine flour, the machavas, the marcheshes, the challos, the rekikin, the minchahoffering of gentiles, the minchah-offering of women, the minchah-offering of the omer, the sinner’s minchah-offering, and the jealousy minchah-offering. R’ Shimon says: The sinner’s minchah-offering of Kohanim requires kemitzah, with the kometz being offered by itself and the remainder being offered by itself.
Menachos6: 2
מִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים לַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין בָּהֶם לַכֹּהֲנִים. בָּזֶה יָפֶה כֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ מִכֹּחַ הַכֹּהֲנִים. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים לַכֹּהֲנִים, וְאֵין בָּהֶם לַמִּזְבֵּחַ. וּבָזֶה יָפֶה כֹּחַ הַכֹּהֲנִים מִכֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ.
The minchah-offering of Kohanim, and the minchah-offering of the Anointed Kohen, and the libation minchah-offering belong to the Altar, and the Kohanim have no [share] in them. In this, the right of the Altar is greater than the right of the Kohanim. The shtei halechem and the lechem hapanim belong to the Kohanim, and the Altar has no share in them. In this, the right of the Kohanim is greater than the right of the Altar.