משנה ב
כל המנחות נלושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה שנאמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ וחייבים על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה
ר' עובדיה מברטנורא
שנאמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ
ארישא קאי דקתני ומשתמרות שלא יחמיצו, וקודם קמיצה משתעי. ושייריה ילפינן מקרא אחרינא דכתיב לא תאפה חמץ חלקם, אף חלקם של כהנים שהם שיירי המנחה שנשארו מן הקומץ, אף זו לא תאפה חמץ. ובחמץ דוקא הוזהרו על השיריים, אבל מותר ללוש אותם בדבש ולטגנן בו
עריכתה
שמתעסק בה בידים אחר לישה. וחייבין על כל אחת ואחת, לפי שנאמר לא תעשה חמץ, יכול לא יהא חייב אלא אחת, תלמוד לומר לא תאפה, אפייה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה, מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה, אף אני אביא לישתה ועריכתה וכל מעשה יחידי שבה, לאתויי קיטוף שהוא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה. וקיטוף הוא שמחליק פניה במים ואע"ג דלא מחזי כל כך מעשה
————————————————————————————————
משנה ג
יש טעונות שמן ולבונה שמן ולא לבונה לבונה ולא שמן לא שמן ולא לבונה ואלו טעונות שמן ולבונה מנחת הסולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת גוים ומנחת נשים ומנחת העומר מנחת נסכין טעונה שמן ואין טעונה לבונה לחם הפנים טעון לבונה ואין טעון שמן שתי הלחם מנחת חוטא ומנחת קנאות לא שמן ולא לבונה
ר' עובדיה מברטנורא
מנחת סולת
המתנדב מנחה סתם, מביא סולת ושמן ולבונה ובוללה וקומצה כמו שהיא קודם אפייה. ובדידה כתיב שמן ולבונה, וכל הני אחריני גמרי ממנחת סולת דכתיב בה נפש, דמשמע דכל מנחת יחיד טעונה שמן ולבונה
והחלות והרקיקין
למנחת מאפה תנור קרי החלות והרקיקין. דאי בעי חלות מייתי ואי בעי רקיקין מייתי
ומנחת כהנים
כהן שהתנדב אחת מחמשת מנחות הללו
מנחת כהן משיח
מנחת חביתין
גוי
מתנדב מנחה, כדילפינן מאיש איש, מלמד שהנכרים מביאין נדרים ונדבות כישראל
ומנחת נשים
אשה שהתנדבה מנחה
ומנחת נסכים
לא בעי לבונה, דשמן נאמר בה ולא לבונה
ולחם הפנים
כתיב ביה ונתת על המערכת לבונה זכה, ולא כתיב ביה שמן
שתי החלות
של עצרת, לא הוזכר בהן לא שמן ולא לבונה
מנחת חוטא ומנחת קנאות
בהדיא כתיב בהו לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה