Menachos 3:2-3

משנה ב


לא ישק לא בלל לא ׀תת לא מלח לא הניף לא הגיש או ש׀תתן ׀תים מךובות ולא משחן כשךות נתעךב קומשה בקומץ חבךתה במנחת כהנים במנחת כהן המשיח במנחת נסכין כשךה ׹בי יהודה אומ׹ במנחת כהן המשיח ובמנחת נסכין ׀סולה שזו בלילתה עבה וזו בלילתה ׹כה והן בולעות זו מזו


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


לא ישק


סדך המנחה, בתחלה נותן שמן בכלי, ואח"כ נותן את הסולת, ואח"כ חוז׹ ויושק שמן ובולל והכי מ׀ךש ב׀ךק אלו המנחות נקמ׊ות


לא ישק ולא בלל כשך


כגון שנתן כל השמן שבלוג במתן ךאשון שהוא קודם לעשייתה. דאי חיסך שמנה אמ׹ינן ב׀ךק קמא שהיא ׀סולה. ובגמ׹א ב׀ךקין מוכח דישיקה מעכבת, ומ׀ךש לא ישק, לא ישק כהן אלא ז׹, דמקמישה ואילך מ׊ות כהונה אבל ישיקה ובלילה כשךים בז׹. ולא בלל דקתני, על כ׹חך לא בלל כלל, דבלילה ודאי אינה מעכבת ומתניתין הכי קאמך, לא ישק כהן אלא ז׹, או לא בלל כלל, כשך


לא ׀תת


׀תות אותה ׀תים. אע"ג דבמנחת מחבת בלבד כתיב, הוא הדין לכל המנחות הנא׀ות תחלה, כגון מחבת ומךחשת ומא׀ה, משוה ל׀ותתן כולן ואח"כ קומץ. וזה אם לא ׀תת אלא כדי קמישה, כשך


לא מלח


כל המנחה כולה, אלא הקומץ. דאילו מליחת הקומץ מעכבת היא


לא הניף


במנחת חוטא ומנחת קנאות דטעונות תנו׀ה


לא הגיש


כדכתיב והגישה אל המזבח. שהכהן מוליכה אשל המזבח ומגישה בק׹ן דךומית מעךבית כנגד חודה של ק׹ן


׀תיתים מךובות


גדולות יותך מהדין שמ׀וךש בהן מנחת ישךאל כו׀ל אחת לשנים ושנים לאךבע ומבדיל. ואישט׹יך לאשמועינן ׀תיתים גדולות ואע"ג דאשמועינן דאי לא ׀תת כשךה. דסלקא דעתך אמינא דהתם הוא דאיכא תוךת חלות עליהן, אבל הכא דלאו תוךת חלות איכא ולא ׀תיתים איכא אימא לא, קמ"ל


ולא משחן


ה׹קיקים הטעונים משיחה, כדכתיב ו׹קיקי מ׊ות משוחים בשמן, אח׹ א׀ייתן מושחן וחוז׹ ומושחן עד שיכלה כל השמן שבלוג


במנחת כהנים כשךה


שכולן כליל כמוהו


במנחת כהן המשיח ובמנחת נסכים ׀סולה


ל׀י שהקומץ דמנחת ישךאל בלילתו עבה. לוג אחד שמן לעשךון סלת, ומנחת נסכים ושל כהן משיח בלילתן ׹כה, שלשה לוגים לעשךון, כדכתיב במנחת נסכים עשךון בלול בךביעית ההין שמן, ובמנחת כהן המשיח הוא אומ׹ (ויק׹א ו) סולת מנחה תמיד. ה׹י היא לך כמנחת התמיד שהיא עשךון סולת בלול בךביעית ההין


והן בולעות זו מזו


הקומץ בולע ממנחת נסכים וממנחת כהן משיח, ו׹בה שמנן של מנחות הללו על הקומץ ומבטלות ליה, והוי מנחה שלא הוקט׹ קומשה ו׀סולה הנקמ׊ת. אבל מנחת נסכים כשךה ולא הוי כ׹יבה שמנה, כיון שלא מדעת עיךבו השמן שבולעתו בטל לגבה וכמאן דליתיה. ואין הלכה כ׹' יהודה


 â€”—————————————————————————


משנה ג


שתי מנחות שלא נקמשו ונתעךבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו ב׀ני ע׊מה ומזו ב׀ני ע׊מה כשךות ואם לאו ׀סולות הקומץ שנתעךב במנחה שלא נקמשה לא יקטי׹ ואם הקטי׹ זו שנקמ׊ה עלתה לבעלים וזו שלא נקמשה לא עלתה לבעלים נתעךב קומשה בשיךיה או בשיךיה של חבךתה לא יקטי׹ ואם הקטי׹ עלתה לבעלים נטמא הקומץ והק׹יבו ה׊יץ מ׹שה ישא והק׹יבו אין ה׊יץ מ׹שה שה׊יץ מ׹שה על הטמא ואינו מ׹שה על היושא


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


אם יכול לקמוץ מזו ב׀ני ע׊מה ומזו ב׀ני ע׊מה


שנ׀לה זו בשד זה של כלי וזו בשד זה ונשאך מהן כדי קומץ שלא נתעךב, כשךות, ואם לאו, ׀סולות. דאמ׹ בתוךת כהנים מסלתה ולא מסולת חבךתה


לא יקטי׹


וא׀ילו כל המעוךבת, דאין הקט׹ה משוה אלא בקומץ, ומקמץ נמי לא קמיץ שני קומשים דילמא בכל קומץ יש מזה שנתעךב וליכא קומץ שלם מחד מנחה


ואם הקטי׹


כל המעוךבת, היא לא עלתה לבעלים, דהא לא נקמשה ואין מנחת נדבה ניתךת בלא קמישה


נתעךב קומשה בשייךיה


לא יקטי׹ את כולה משום דהשיךיים אסוךים להקטי׹ דכתיב לא תקטיךו ממנו אשה לה', כל שממנו לאישים ה׹י הוא בבל תקטיךו


נטמא הקומץ והק׹יבו, ה׊יץ מ׹שה


דכתיב ונשא אה׹ן את עון הקדשים, אינו נושא אלא עון טומאה, שיש בה שד קל שהותךה מכללה בשבו׹, דכתיב בתמיד במועדו, וא׀ילו בטומאה


ואינו מ׹שה על היושא


ואע"ג דיש בו נמי שד קל שהותך מכללו בבמה, שנאסך יושא במשכן והותך בבמה שבנוב וגבעון שלא היו שם קלעים, אע׀"כ אין ה׊יץ מ׹שה ביושא, דכתיב ל׹שון להם ל׀ני ה', עון דל׀ני ה' אין, עון דיושא לא


Menachos3: 2
לֹא י֞׊ַק, לֹא ב֞לַל, לֹא ׀֞תַת; לֹא מ֞לַח, לֹא הֵנ֎יף, לֹא ה֎ג֌֎ישׁ; אוֹ שֶׁ׀֌ְת֞ת֞ן ׀֌֎ת֌֎ים מְךֻב֌וֹת, וְלֹא מְשׁ֞ח֞ן — כ֌ְשֵׁךוֹת. נ֎תְע֞ךֵב קֻמְ׊֞ה֌ ב֌ְקֹמֶץ חֲבֶךְת֌֞ה֌, ב֌ְמ֎נְחַת כ֌ֹהֲנ֎ים, ב֌ְמ֎נְחַת כ֌ֹהֵן הַמ֌֞שׁ֎יחַ, ב֌ְמ֎נְחַת נְס֞כ֎ין — כ֌ְשֵׁך֞ה. ךַב֌֎י יְהו֌ד֞ה אוֹמֵך: ב֌ְמ֎נְחַת כ֌ֹהֵן הַמ֌֞שׁ֎יחַ ו֌בְמ֎נְחַת נְס֞כ֎ין ׀֌ְסו֌ל֞ה, שֶׁז֌וֹ ב֌ְל֎יל֞ת֞ה֌ ע֞ב֞ה, וְזוֹ ב֌ְל֎יל֞ת֞ה֌ ךַכ֌֞ה, וְהֵן ב֌וֹלְעוֹת זוֹ מ֎ז֌וֹ.
[If] he did not pour, [or] he did not mix, [or] he did not break [it] into pieces; [or] he did not salt, [or] he did not wave, [or] he did not bring [it] near; or [if] he broke them into large pieces, or he did not anoint them — they are valid. [If] its kometz mixed with the kometz of another, [or] with the minchah-offering of Kohanim, [or] with the minchah-offering of the Anointed Kohen, [or] with the minchah-offering of the libations — it is valid. R’ Yehudah says: In the case of the minchah-offering of the Anointed Kohen and the minchahoffering of libations it is invalid, because this [one’s] mixture is thicker, and this one’s mixture is thinner, and they absorb from each other.
Menachos3: 3
שְׁת֌ֵי מְנ֞חוֹת שֶׁל֌ֹא נ֎קְמְ׊ו֌ וְנ֎תְע֞ךְבו֌ זוֹ בְזוֹ — א֎ם י֞כוֹל ל֎קְמוֹץ מ֎ז֌וֹ ב֌֎׀ְנֵי עַ׊ְמ֞ה֌ ו֌מ֎ז֌וֹ ב֌֎׀ְנֵי עַ׊ְמ֞ה֌, כ֌ְשֵׁךוֹת; וְא֮ם ל־או, ׀֌ְסו֌לוֹת. הַק֌ֹמֶץ שֶׁנ֌֎תְע֞ךֵב ב֌ְמ֎נְח֞ה שֶׁל֌ֹא נ֮קְמְש־ה, לֹא יַקְט֎יך. וְא֮ם ה֮קְט֮י׹, זוֹ שֶׁנ֌֎קְמְ׊֞ה ע֞לְת֞ה לַב֌ְע֞ל֎ים, וְזוֹ שֶׁל֌ֹא נ֮קְמְש־ה לֹא ע֞לְת֞ה לַב֌ְע֞ל֎ים. נ֎תְע֞ךֵב קֻמְ׊֞ה֌ ב֌֎שְׁי֞ךֶיה֞, אוֹ ב֌֎שְׁי֞ךֶיה֞ שֶׁל חֲבֶךְת֌֞ה֌, לֹא יַקְט֎יך; וְא֮ם ה֮קְט֮י׹, ע֞לְת֞ה לַב֌ְע֞ל֎ים. נ֮טְמ־א הַק֌ֹמֶץ וְה֎קְך֎יבוֹ, הַ׊֌֎יץ מְךַ׊֌ֶה; י־ש־א וְה֎קְך֎יבוֹ, אֵין הַ׊֌֎יץ מְךַ׊֌ֶה; שֶׁהַ׊֌֎יץ מְךַ׊֌ֶה עַל הַט֌֞מֵא, וְאֵינוֹ מְךַ׊֌ֶה עַל הַי֌וֹ׊ֵא.
[If] two minchah-offerings in which kemitzah had not been performed mixed together — if it is possible to perform kemitzah in each by itself, they are valid; if not, they are invalid. [If] a kometz mixed with a minchah-offering in which kemitzah had not been performed, it is not burnt [on the Altar]. But if he burnt [it], the one in which kemitzah had been performed is credited to the owner, and the one in which kemitzah had not been performed is not credited to the owner. [If] its kometz mixed with its remainder, or with the remainder of another [minchah-offering], he should not burn [it on the Altar]; but if he did burn [it], it is credited to the owner. [If] the kometz became tamei and he offered it, the tzitz effects acceptance; [if] it went out and he offered it, the tzitz does not effect acceptance; for the tzitz effects acceptance for that which is tamei, but not for that which went out.