משנה ג
חומר בשחיטה מבעלייה ובעלייה מבשחיטה חומר בשחיטה שהשוחט להדיוט חייב והמעלה להדיוט פטור חומר בעלייה שנים שאחזו בסכין ושחטו פטורים אחזו באבר והעלוהו חייבין העלה וחזר והעלה וחזר והעלה חייב על כל עלייה ועלייה דברי רבי שמעון רבי יוסי אומר אינו חייב אלא אחת ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח רבי שמעון אומר אפילו העלה על הסלע או על האבן חייב
ר' עובדיה מברטנורא
שהשוחט להדיוט כו'
השוחט קדשים בחוץ לאכילת הדיוט חייב
המעלה בחוץ
לצורך הדיוט, פטור משום העלאת חוץ. דגבי שחיטה כתיב דם יחשב לאיש, אפילו השוחט לאיש. וגבי העלאה כתיב לעשות אותו לה', אינו חייב כשמעלהו בחוץ עד שיכוין בו לה'
ושחטו פטורים
דכתיב דם יחשב לאיש ההוא, אחד ולא שנים
והעלוהו חייבין
דכתיב איש איש וגו' אשר יעלה כו', שאין תלמוד לומר איש איש, אלא לרבות שנים שאחזו באבר והעלוהו, שהן חייבין
העלה
ונודע לו
וחזר והעלה
מאותה בהמה עצמה, חייב על כל אחת ואחת
עד שיעלה לראש המזבח
דכתיב ויבן נח מזבח לה'. אלמא אפילו במת יחיד שהיא בחוץ אינה העלאה בלא מזבח
אפילו העלה על הסלע
דכתיב וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' פתח אהל מועד, ולא מזבח בבמת יחיד. ובפרשת המעלה בחוץ כתיב. והלכה כר' יוסי
—————————————————————
משנה ד
אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין שהיה פסולן בקדש והקריבן בחוץ חייב המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ חייב הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן המשיח ומנחת נסכין שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ חייב רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כולו וכולם שהקריבן בפנים ושייר בהן כזית והקריבן בחוץ חייב וכולם שחסרו כל שהן והקריבן בחוץ פטור
ר' עובדיה מברטנורא
שהיה פסולן בקדש
כגון הלן והיוצא והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, הואיל ובפנים אם עלו לא ירדו, מתקבל בפנים קרינן ביה וחייבין עליהן בחוץ, דכתיב לעשות אותו לה', כל הנעשה לה' חייבין עליו בחוץ, וכל שאינו נעשה לה' אין חייבין עליו בחוץ
המעלה כזית מן העולה ומאימורין
חצי זית מזה וחצי זית מזה
חייב
דכולה כליל
הלבונה
של מנחת נדבה
והקטורת
של כל יום פרס שחרית ופרס בין הערבים
ומנחת כהנים
שהיא כליל וראויה להעלאה כקומץ של מנחת ישראל. אבל שיירי מנחת ישראל אינו חייב על העלאתן בחוץ
מנחת כהן משיח
עשירית האיפה שהוא מביא בכל יום
כזית
דהיינו שיעור הקטרה
עד שיקריב את כולן
דקסבר כל המתירין מפסלי בחסרון, וכל זמן שלא קרבו כולן לא הויא הקטרה לצאת בעלים ידי חובתן. ולרבנן הני נמי הוי הקטרתן בכזית, היכא דכולו קיים ולא חסרו קודם הקטרה
ושייר מהן וכו' חייב
שהרי בזה נגמרה הקטרה
וכולן שחסרו כל שהן
קודם הקטרה על ידי איבוד או שריפה, נפסלו בחסרונן, דכתיב והנותרת מן המנחה, פרט לשחסרה היא או שחסר קומצה קודם הקטרה