Zevachim 13:1-2 - Mishna Yomit

משנה מסכת זבחים פרק יג

משנה א

השוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטה וחייב על העלייה רבי יוסי הגלילי אומר שחט בפנים והעלה בחוץ חייב שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור שלא העלה בחוץ אלא דבר פסול אמרו לו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו

ר' עובדיה מברטנורא

השוחט

קדשים בחוץ והעלן בחוץ. בהעלם אחד. חייב על השחיטה וחייב על ההעלאה. שהן שני גופי עבירה, דתרוייהו כתיבי אשר ישחט ואשר יעלה

כיון שהוציאו פסלו

ואפילו הכי חייב, והוא הדין לשוחט בחוץ ומעלה בחוץ. ור' יוסי הגלילי אמר לך, מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שכן היתה לו שעת הכושר, תאמר לשוחט בחוץ ומעלה בחוץ שלא היתה לו שעת הכושר. ואין הלכה כר' יוסי הגלילי

—————————————————————

משנה ב

טמא שאכל בין קדש טמא ובין קדש טהור חייב רבי יוסי הגלילי אומר טמא שאכל טהור חייב וטמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא אמרו לו אף טמא שאכל טהור כיון שנגע בו טימאהו וטהור שאכל טמא פטור שאינו חייב אלא על טומאת הגוף

ר' עובדיה מברטנורא

הטמא שאכל כו’

משום דפליגי ר' יוסי הגלילי ורבנן בתרוייהו ודמו הנך תרתי פלוגתא אהדדי, תנינהו גבי הדדי

רבי יוסי הגלילי אומר וכו’

כשנטמא הגוף ואחר כך נטמא הבשר כולי עלמא לא פליגי דחייב כרת. כי פליגי, שנטמא הבשר ואחר כך נטמא הגוף, רבנן אית להו איסור כולל, דמתוך שחל עליו איסור טומאת הגוף לאסרו בבשר טהור שהיה מותר בו מתחלה, חל נמי אף על הבשר טמא ואע"פ שהיה אסור ועומד, כדי שיתחייב עליו אף משום טומאת הגוף. ור' יוסי הגלילי לית ליה איסור חל על איסור באיסור כולל ואין איסור של טומאת הגוף חל על איסור של טומאת בשר. ואין הלכה כר' יוסי הגלילי

וטהור שאכל טמא פטור

מן הכרת. וסופג את הארבעים משום והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל

שאינו חייב אלא על טומאת הגוף

כדכתיב וטומאתו עליו ונכרתה, בטומאת הגוף הכתוב מדבר

Zevachim13: 1

הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ, חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הָעֲלִיָּה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב; שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר — שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בַחוּץ אֶלָּא דָבָר פָּסוּל. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַחוּץ, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ, פְּסָלוֹ!

[If] one slaughters and offers up [an offering] outside [the Temple], he is liable for the slaughter and liable for the offering up. R’ Yose HaGlili says: [If] he slaughtered [it] within [the Temple] and offered [it] up outside, he is liable; [but] if he slaughtered [it] outside and offered [it] up outside, he is not liable — since he has not offered up anything but a disqualified [offering] outside [the Temple]. They said to him: Even when one slaughters within [the Temple] and offers [it] up outside, as soon as he takes it outside [the Temple], he has disqualified it!

Zevachim13: 2

טָמֵא שֶׁאָכַל בֵּין קֹדֶשׁ טָמֵא וּבֵין קֹדֶשׁ טָהוֹר, חַיָּב. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, חַיָּב; וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר — שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא דָבָר טָמֵא. אָמְרוּ לוֹ: אַף טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, כֵּיוָן שֶׁנָּגַע בּוֹ טִמְּאָהוּ. וְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר — שֶׁאֵינוֹ חָיַּב אֶלָּא עַל טֻמְאַת הַגּוּף.

A person contaminated by tumah who ate either holy foods which were tamei or holy foods which were tahor is liable. R’ Yose HaGlili says: [If] one who is tamei ate [that which is] tahor, he is liable; but [if] one who is tamei ate [that which is] tamei, he is not liable — since he has not eaten anything but that which is [already] tamei. They said to him: Even a person who is tamei who ate something which is tahor has rendered it tamei as soon as he touches it. But a person who is tahor who ate [holy food which is] tamei is not liable — for one is liable only for personal tumah.

Suggestions