משנה ה
פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים בזמן שהם נשרפין כמצותן נשרפין בבית הדשן ומטמאין בגדים ואם אינן נשרפין כמצותן נשרפין בבית הבירה ואינן מטמאין בגדים
' ר' עובדיה מברטנורא
פרים הנשרפין
פר כהן משיח, ופר העלם דבר של צבור, ופר של יום הכיפורים
ושעירים הנשרפים
שעיר יום הכיפורים ושעירי עבודה זרה
נשרפין בבית הדשן
חוץ לשלש מחנות. ובבית עולמים, חוץ לירושלים. דכתיב בהו אל מחוץ למחנה, כלומר חוץ לשלש מחנות
מטמאין בגדים
לעסוקים בהם. כדכתיב והשורף אותם יכבס בגדיו. וכל מקום שנאמר יכבס בגדיו, לא בלבד הבגדים שהוא לבוש טעונין כבוס, אלא כל בגד שהוא נוגע בו בעודו מחובר לטמא, נטמא וטעון כבוס
שלא כמצותן
כגון שנפסלו וטעונין שריפה כשאר פסולי המוקדשים
בבית הבירה
פעמים בעזרה ופעמים בהר הבית. כיצד, אירע בהן פסול קודם יציאתן מן העזרה בין קודם זריקה בין לאחר זריקה, נשרפין בבית הדשן הגדול שבעזרה. אירע בהן פסול אחר יציאתן מן העזרה, נשרפין בבית הדשן שבהר הבית, והוא בית המקדש
—————————————————————
משנה ו
היו סובלין אותם במוטות יצאו הראשונים חוץ לחומת העזרה והאחרונים לא יצאו הראשונים מטמאין בגדים והאחרונים אינן מטמאין בגדים עד שיצאו יצאו אלו ואלו אלו ואלו מטמאין בגדים רבי שמעון אומר אלו ואלו אינן מטמאין בגדים עד שיצת האור ברובן ניתך הבשר אין השורף מטמא בגדים
ר' עובדיה מברטנורא
היו סובלין אותן
את הנשרפים כמצותן, היו נושאין אותן במוטות להוציאן לבית שריפתן
הראשונים
בני אדם הנושאים במוט. אותן שבראש האחד יוצאים ראשונים, והאחרונים שבראש השני לא יצאו
ניתך הבשר
נגמרה שריפתן אין המסייע שוב בהן מטמא בגדים. אבל מקמי הכי כל המסייעין בשעת שריפה מטמאים בגדים, דכתיב והשורף אותם יכבס בגדיו, בשעת שריפה. יכול המסייע לאחר שנעשו אפר מטמא בגדים, תלמוד לומר אותם, אותם מטמא בגדים, נעשו אפר אינו מטמא בגדים. ופרים הנשרפים ושעירים הנשרפים עצמן אין מטמאין אדם ובגדים שנוגעים בהם, אלא המתעסק בשריפתן טמא מגזירת הכתוב. לדברי רבנן משיצאו הסובלים במוטות, ולדברי ר' שמעון משיוצת האור ברובן. ואין הלכה כר"ש