Zevachim 12:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

עורות קדשים קלים לבעלים ועורות קדשי קדשים לכהנים קל וחומר מה אם עולה שלא זכו בבשרה זכו בעורה קדשי קדשים שזכו בבשרה אינו דין שיזכו בעורה אין מזבח יוכיח שאין לו עור מכל מקום

ר' עובדיה מברטנורא

עורות קדשים קלים לבעלים

דכתיב עור העולה וגו', מה עולה קדשי קדשים אף כל קדשי קדשים

עורות קדשי קדשים

חטאות ואשמות לכהנים כדמפרש טעמא ואזיל

אין המזבח מוכיח

כלומר, אין לך לומר מזבח יוכיח שזכה בבשר העולה ולא זכה בעור, ואף אתה אל תתמה בקדשי קדשים שאע"פ שזכו כהנים בבשרן לא יזכו בעורן. אין זו הוכחה, שאין למזבח עור בכל מקום. אבל בכהנים מצינו שזכו בעור העולה, וקל וחומר שיזכו בעורות קדשי קדשים

—————————————————————

משנה ד

כל הקדשים שאירע בהם פסול קודם להפשטן אין עורותיהם לכהנים לאחר הפשטן עורותיהם לכהנים אמר רבי חנינא סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור יצא לבית השריפה אמר ר' עקיבא מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו וחכמים אומרים אין לא ראינו ראיה אלא יוצא לבית השריפה

ר' עובדיה מברטנורא

אין עורותיהן לכהנים

אלא נשרפים עם עורן

לא ראיתי עור יוצא לבית השריפה

לאחר שהופשט אם נמצאת טריפה, אע"פ שפסול זה היה בו קודם הפשט, הואיל ולא ניכר עד לאחר הפשט

שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה

הא קמשמע לן ר' עקיבא דאפילו בכור בעל מום הנשחט במדינה על מומו, ולא התירו הכתוב אלא באכילה כדכתיב בשעריך תאכלנו, אבל אם מת עורו אסור וטעון קבורה, ואשמועינן ר"ע דהיכא דלא הוכר טריפתו עד לאחר הפשטו, שרייה שחיטתו והפשטו לעורו, כאילו נזרק דמו במקדש

יאותו הכהנים בעורו

ואינו נשרף

אין לא ראינו ראיה

שמא לא אירע בימיו שימצא טריפה לאחר הפשט, ואם אירע ושרפוהו הוא לא ראה

אלא יצא לבית השריפה

הואיל וקודם הפשט בא. והלכה כר' עקיבא בבכור בעל מום כשהתירו מומחה. אבל לא התירו מומחה, לא. והלכה כחכמים בבכור תמים, דבשר בקבורה והעור בשריפה

Zevachim12: 3

עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים לַבְּעָלִים, וְעוֹרוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לַכֹּהֲנִים. קַל וָחֹמֶר, מָה אִם עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִבְשָׂרָהּ, זָכוּ בְעוֹרָהּ; קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִבְשָׂרָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּזְכּוּ בְעוֹרָהּ! אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין לוֹ עוֹר מִכָּל מָקוֹם.

The hides of the offerings of lesser holiness [belong] to the owners [of the offering], while the hides of the most holy offerings [belong] to the Kohanim. [This can be demonstrated by means of] a kal vachomer — if [in the case of] an olah offering, [in] which they do not acquire the right to its meat, [yet] they acquire a right to its hide; [then in the case of] the most holy offerings, [in] which they do acquire the right to its meat, does it not follow that they acquire the right to its hide! The Altar cannot serve as a refutation, since it does not receive the hide at all.

Zevachim12: 4

כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵרַע בָּהֶם פְּסוּל קֹדֶם לְהֶפְשֵׁטָן, אֵין עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים; לְאַחַר הֶפְשֵׁטָן, עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵפָה, שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין ,,לֹא רָאִינוּ“ רְאָיָה. אֶלָּא יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

All offerings which were invalidated prior to their being flayed, their hides do not [belong] to the Kohanim; after they were flayed, their hides [belong] to the Kohanim. Said R’ Chanina, the administrator of the Kohanim: In [all] my days I never saw a hide being taken out to the place of burning. Said R’ Akiva: From his words we learn that one who flays a bechor and it is [then] found to be a tereifah, the Kohanim may benefit from its hide. But the Sages say: ‘‘We have not seen’’ is not a proof. Rather, it is taken out to the place of burning.

Suggestions