Zevachim 12:1-2 - Mishna Yomit

משנה מסכת זבחים פרק יב

משנה א

טבול יום ומחוסר כפורים אינן חולקים בקדשים לאכול לערב אונן נוגע ואינו מקריב ואינו חולק לאכול לערב בעלי מומין בין בעלי מומין קבועין בין בעלי מומין עוברין חולקין ואוכלין אבל לא מקריבין וכל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק בבשר וכל שאין לו בבשר אין לו בעורות אפילו טמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר חלבים אינו חולק בבשר שנאמר המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

ר' עובדיה מברטנורא

טבול יום

שטבל ועלה ולא העריב שמשו

ומחוסר כפורים

כגון זב ומצורע ויולדת שטבלו והעריב שמשן ולא הביאו כפרתן

אינן חולקים בקדשים

הואיל ואין ראויין לאכילה אין חולקים לאכול לערב כשיטהרו, דכתיב הכהן המחטא אותה יאכלנה, כהן הראוי לחטוי חולק, שאינו ראוי לחטוי אינו חולק. ואי אפשר לומר כהן שאינו ראוי לחטוי בשעת הקרבה אינו אוכל, דהא איכא קטן דאינו ראוי לחטוי ואוכל, אלא על כרחך יאכלנה דאמר קרא יחלוק בה כדי לאכול ממנה קאמר, ומדאפקה קרא לחלוקה בלשון אכילה, שמע מינה דכהן הראוי לאכילה חולק, שאין ראוי לאכילה אינו חולק. הלכך בעלי מומין חולקין, שאע"פ שאין ראויין לחטוי, ראויין הן לאכילה, כדכתיב ומן הקדשים יאכל:

אונן נוגע

והוא שטבל ולא הסיח דעתו מן הטבילה כל זמן שהוא אונן. שאם הסיח דעתו ונגע, אפילו לאחר שטבל פסל

וכל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק בבשר

חוץ מבעלי מומין שאע"פ שאינן ראויין לעבודה חולקים בבשר, דרבינהו קרא בהדיא, דכתיב לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו', וכתיב כל זכר בבני אהרן יאכלנה, לרבות בעלי מומין למחלוקת, אי לאכילה הרי כבר אמור ומן הקדשים יאכל

וטהור בשעת הקטר חלבים

שהוא כל הלילה. כגון שטבל וטהר בהערב שמש

אינו חולק

שאין הכהן חולק בקדשים עד שיהא טהור משעת זריקת דמים עד שעת הקטר חלבים, ואם נטמא בין כך ובין כך אינו חולק

—————————————————————

משנה ב

כל שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה שנאמר עולת איש עולה שעלתה לאיש עולה שנשחטה שלא לשמה אף על פי שלא עלתה לבעלים עורה לכהנים אחד עולת האיש ואחד עולת האשה עורותיהן לכהנים

ר' עובדיה מברטנורא

כל שלא זכה המזבח בבשרה

כגון שאירע בה פסול קודם זריקה, דלא היתה לה שעת היתר למזבח

עורה לכהנים

הואיל וזכה המזבח בבשרה שהרי כשרה היא

ואחד עולת אשה

דכתיב והכהן המקריב את עולת איש, אין לי אלא עולת איש, עולת נשים ועבדים מנין, ת"ל עור העולה, ריבה. אם כן למה נאמר עולת איש, פרט למתפיס עולתו לבדק הבית שהעור קדוש

Zevachim12: 1

טְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים אֵינָן חוֹלְקִים בַּקֳּדָשִׁים לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב. אוֹנֵן נוֹגֵעַ, וְאֵינוֹ מַקְרִיב; וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב. בַּעֲלֵי מוּמִין — בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין — חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין, אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין. וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָעֲבוֹדָה אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר; וְכָל שֶׁאֵין לוֹ בַּבָּשָׂר, אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת. אֲפִילוּ טָמֵא בִשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָהוֹר בִּשְעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים, אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר; שֶׁנֶּאֱמַר: ,,הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת־הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה“.

A tevul yom and one who lacks atonement do not [claim a] share in the offerings to eat that night. An onein may touch, but he may not offer; and he does not [claim a] share to eat that night. [Kohanim] who are blemished — both those with permanent blemishes and those with [only] passing blemishes — [claim a] share and eat, but they may not offer. Whoever is not fit to [perform] the service does not share in the [offering] meat; and whoever has no [share] of the meat has no [share] of the hides. Even one who was tamei at the time that the blood was thrown and tahor at the time the fats were burnt does not [claim a] share in the meat; as it is said (Lev. 7:33): The one from among the sons of Aaron who offers the blood of the shelamim offering and the fat — the right thigh shall be his as a gift portion.

Zevachim12: 2

כָּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ, לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: ,,עֹלַת אִישׁ“ — עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לְאִישׁ. עוֹלָה שְׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְּׁמָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. אֶחָד עוֹלַת הָאִישׁ וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה — עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים.

Whenever the Altar does not acquire the right to the meat, the Kohanim do not acquire the right to the hide; as it is said (Lev. 7:8): [The Kohen who offers] a person’s olah offering — an olah which has been credited to a person. An olah-offering which was slaughtered for a designation other than its own, even though it is not credited to its owner, its hide [belongs] to the Kohanim. Both the olah-offering of a man and the olah offering of a woman — their hides [belong] to the Kohanim.

Suggestions