משנה ג
נתז מן הצואר על הבגד אינו טעון כבוס מן הקרן ומן היסוד אינו טעון כבוס נשפך על הרצפה ואספו אינו טעון כבוס אין טעון כבוס אלא הדם שנתקבל בכלי וראוי להזיה נתז על העור עד שלא הופשט אינו טעון כבוס משהופשט טעון כבוס דברי רבי יהודה רבי אליעזר אומר אף משהופשט אינו טעון כבוס אינו טעון כבוס אלא מקום הדם ודבר שהוא ראוי לקבל טומאה וראוי לכבוס
ר' עובדיה מברטנורא
נתז מן הצואר
של בהמה על הבגד, אינו טעון כבוס. דכתיב אשר יזה, לא אמרתי אלא בראוי להזאה
מן הקרן
של מזבח
ומן היסוד
מן השיריים הראויים לישפך על היסוד, ואע"פ שלא נשפכו עדיין. דמאחר שניתן מתן דמה אין שיריים טעונים כבוס, דכתיב אשר יזה, פרט לזה שכבר הוזה מדמה
אלא הדם שנתקבל בכלי
מה טעם קאמר, מה טעם נשפך על הרצפה ואספו אין טעון כבוס, לפי שאין טעון כבוס אלא הדם שנתקבל בכלי
וראוי להזאה
למעוטי קבל פחות מכדי הזאה בכלי זה ופחות מכדי הזאה בכלי זה ואח"כ ערבן, דלא קדשי ואין טעונין כבוס
עד שלא הופשט אין טעון כבום
דכתיב על הבגד, מה בגד הראוי לקבל טומאה, דאין לך בגד קטן ששמו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אם חשב עליו לכלי כמות שהוא, אף כל הראוי לקבל טומאה, ועד שלא הופשט אינו ראוי לקבל טומאה, ומשהופשט הוי ראוי לקבל טומאה אם חשב עליו לעשות אותו מכסה למרכבה או לכסות בו את המטה ואינו צריך קיצוע
אף משהופשט
כל זמן שלא נתקן להיות כלי
אין טעון כבוס
דבעינן דבר המקבל טומאה שאין מחוסר אפילו מחשבה
אלא מקום הדם
ולא כל הבגד
וראוי לקבל טומאה
ואע"פ שמחוסר מחשבה. ובלבד שלא יהא מחוסר מלאכה. וסתמא כר' יהודה, וכן הלכה
וראוי לכבוס
למעוטי כלי עץ. דאע"ג דמקבל טומאה הוא אינו ראוי לכבוס, דבר גרידה הוא ולא בר כבוס
-----------------------------------
משנה ד
אחד הבגד ואחד השק ואחד העור טעונין כבוס במקום קדוש ושבירת כלי חרס במקום קדוש ומריקה ושטיפה בכלי נחשת במקום קדוש זה חומר בחטאת מקדשי קדשים
ר' עובדיה מברטנורא
במקום קדוש
בעזרה
ושבירת כלי חרס במקום קדוש
דבתר דכתיב תכבס במקום קדוש, כתיב וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר, אתקש שבירת כלי חרס לכבוס, מה כבוס במקום קדוש אף שבירת כלי חרס במקום קדוש
זה חומר
אכבוס קאי