משנה ו
וכולם שפקעו מעל גבי המזבח לא יחזיר וכן גחלת שפקעה מעל גבי המזבח אברים שפקעו מעל גבי המזבח קודם לחצות יחזיר ומועלין בהן לאחר חצות לא יחזיר ואין מועלין בהן
ר' עובדיה מברטנורא
וכולם
בין פסולים שעלו דתנן בהו לא ירדו, בין עצמות וגידין שהעלן מחוברים ואכלתם האש
ופקעו מעל המזבח
לארץ. אסקלטי"ר בלע"ז
לא יחזיר
אין צריך להחזיר
וכן גחלת שפקעה
אין צריך להחזיר
אברים שפקעו כו’
אי דאית בהו ממש, שבשרם ניכר, אפילו לאחר חצות נמי יחזיר, דלא הוי עיכול. ואי דלית בהו ממש, שנשרפו כולן ונעשו גחלת, אפילו קודם חצות לא יחזיר. אלא הכא במאי עסקינן כגון שנתקשו מחמת האש ששלטה בכולן ונשרפו ולא נעשו פחם אבל כעצים יבשים הם מתוכם
קודם לחצות ולאחר חצות
ילפינן מקרא דכתיב כל הלילה עד הבוקר, ממשמע שנאמר כל הלילה איני יודע שעד הבוקר, אלא תן בוקר לבוקרו של לילה, שאין צריכין להיות עוד על המוקד, ואיזה בוקר נוסף על בוקרו של לילה שאין צריכין להיות עוד על המוקד, זה חצות. דבוקר של לילה הוא עמוד השחר
ומועלין בהן
דאכתי בני מזבח נינהו
ואין מועלין בהן
דכיון דהוו מעוכלים הוו להו דבר שנעשית מצותו ואין מועלים בו
-------------------------------------------
משנה ז
כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו כך הכבש מקדש כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן כך הכלים מקדשים כלי הלח מקדשין את הלח ומדות היבש מקדשות את היבש אין כלי הלח מקדשין את היבש ולא מדות היבש מקדשות את הלח כלי הקדש שנקבו אם עושים הם מעין מלאכתן שהיו עושין והם שלמים מקדשין ואם לאו אין מקדשים וכולן אין מקדשים אלא בקדש
ר' עובדיה מברטנורא
הכבש מקדש
דכתיב ומשחת את המזבח וגו', את, לרבות את הכבש
הכלים מקדשים
דבכלים נמי כתיב כל הנוגע בהם יקדש
כלי הלח
קערות ומזרקות לדם וליין ולשמן
מדות היבש
שתי מדות של יבש היו שם, עשרון, וחצי עשרון
שהיו עושין והן שלימים
שהיו עושים כשהן שלימים. ומיהו כל כלי שרת שנקבו או שנשברו אין מתקנין שבריהן אלא עושים אותן חדשים. וכן סכין שנפגם אין משחיזין אותו להסיר הפגם. ובגדי כהונה שנתלכלכו אין מכבסין אותן אלא עושים חדשים ומניחין אלו לצורך פתילות של מנורה ושמחת בית השואבה. וכל כך למה, לפי שאין עניות במקום עשירות. ומזבח שנפגם פסול. וכל פגימה הפוסלת בסכין של שחיטה, פוסלת במזבח. וכל זמן שהמזבח פגום כל קדשים הנשחטין בעזרה כולם פסולין, דכתיב וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, ואי אפשר לומר מקרא כמשמעו שהרי שחיטת קדשים בעזרה היא ולא על המזבח, אלא עליו, כלומר כל זמן שהוא שלם אתה זובח ואין אתה זובח כשהוא פגום. וכל קדשים הנמצאים בעזרה בשעה שהמזבח פגום אע"פ שנשחטו בכשרות, כולם פסולים. ואפילו שירי מנחות אינם נאכלים, דכתיב ואכלוה מצות אצל המזבח, מפי השמועה למדו בזמן שהמזבח שלם ולא בזמן שהוא פגום