Zevachim 9:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וכולן שעלו חיים לראש המזבח ירדו עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיט וינתח במקומה

ר' עובדיה מברטנורא

כשם שאם עלו לא ירדו

אכל הנך פסולין דתנן בהו לא ירדו קאי

כך אם ירדו

לאחר שעלו, לא יעלו עוד

וכולן שעלו חיים בראש המזבח

ר' עקיבא קאמר לה דמכשיר בבעלי מומין. ומודה שאם עלו חיים בראש המזבח ירדו, שאין המזבח מקדש בעלי מומין חיים

עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד

בעולה כשרה מיירי, ודברי הכל. ולא נקט לה אלא משום סיפא, ללמדך שראש המזבח מקום ראוי להפשט ונתוח היכא דעבר ושחטה בראש המזבח

-------------------------------------------

משנה ה

ואלו אם עלו ירדו בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטרת הצמר שבראשי כבשים והשער שבזקן תישים והעצמות והגידים והקרנים והטלפים בזמן שהן מחוברים יעלו שנאמר והקטיר הכהן את הכל המזבחה פרשו לא יעלו שנאמר ועשית עולותיך הבשר והדם

ר' עובדיה מברטנורא

ואלו אם עלו ירדו

ואפילו הן כשרים וטהורים. משום דלא שייך בהו מזבח כלל

בשר קדשי קדשים כו’

דלאכילה קיימי ולא למזבח

והקטורת

לא ראויה היא למזבח החיצון

הצמר שבראש כבשים

גרסינן. ורישא דבבא אחריתא היא, ובהדי עצמות וגידין קתני לה ומשפט אחד להם. הצמר שבראשי כבשים, של עולה. שהראש אינו בכלל הפשט וקרב עם עורו, והכי אמרינן בשחיטת חולין, מנין לרבות את הראש שכבר הותז בשחיטה שאע"פ שאינו בכלל הפשט ישנו בכלל הקטרה, תלמוד לומר את הראש. ויש צמר בגובה ראשו של כבש אצל ערפו, וכן השער שבזקן התישים בזמן שהן מחוברים, כולן עולים

Zevachim9: 4

כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, כָּךְ אִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ. וְכֻלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ — יֵרֵדוּ. עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ — תֵּרֵד. שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ — יַפְשִׁיט וִינַתֵּחַ בִּמְקוֹמָהּ.

Just as once they were brought up they are not taken down, so too once they were taken down they may not be brought up. [If] any of them ascended to the top of the Altar while alive, they should be taken down. An olah which ascended to the top of the Altar while alive should be taken down. [If] he slaughtered it atop the Altar, he may skin and dismember [it] in place.

Zevachim9: 5

וְאֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרֵדוּ: בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת, וְהַקְּטֹרֶת. הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים, וְהַשֵּׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָשִׁים, וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִים, וְהַקַּרְנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם, בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין — יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה“. פָּרְשׁוּ — לֹא יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם.“

The following must be taken down [from the Altar even] if they were brought up: the meat of the most holy [offerings], the meat of the offerings of lesser holiness, the remainder of the omer [-offering], the two loaves [-offering], the panim breads, the remainders of minchah-offerings, and the incense. The wool on the heads of lambs, and the hair in the beards of he-goats, and the bones, gidim, horns, and hooves — as long as they are attached, they are brought up, as it is said: And the Kohen shall burn everything upon the Altar. [If] they separated [from the offering], they should not be brought up; as it is said (Deut. 12:27): And you shall make your olah-offerings, the meat and the blood.

Suggestions