Zevachim 9:4-5

משנה ד

כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וכולן שעלו חיים לראש המזבח ירדו עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיט וינתח במקומה

ר' עובדיה מברטנורא

כשם שאם עלו לא ירדו

אכל הנך פסולין דתנן בהו לא ירדו קאי

כך אם ירדו

לאחר שעלו, לא יעלו עוד

וכולן שעלו חיים בראש המזבח

ר' עקיבא קאמר לה דמכשיר בבעלי מומין. ומודה שאם עלו חיים בראש המזבח ירדו, שאין המזבח מקדש בעלי מומין חיים

עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד

בעולה כשרה מיירי, ודברי הכל. ולא נקט לה אלא משום סיפא, ללמדך שראש המזבח מקום ראוי להפשט ונתוח היכא דעבר ושחטה בראש המזבח

 

-------------------------------------------

משנה ה

ואלו אם עלו ירדו בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטרת הצמר שבראשי כבשים והשער שבזקן תישים והעצמות והגידים והקרנים והטלפים בזמן שהן מחוברים יעלו שנאמר והקטיר הכהן את הכל המזבחה פרשו לא יעלו שנאמר ועשית עולותיך הבשר והדם

 

ר' עובדיה מברטנורא

ואלו אם עלו ירדו

ואפילו הן כשרים וטהורים. משום דלא שייך בהו מזבח כלל

בשר קדשי קדשים כו’

דלאכילה קיימי ולא למזבח

והקטורת

לא ראויה היא למזבח החיצון

הצמר שבראש כבשים

גרסינן. ורישא דבבא אחריתא היא, ובהדי עצמות וגידין קתני לה ומשפט אחד להם. הצמר שבראשי כבשים, של עולה. שהראש אינו בכלל הפשט וקרב עם עורו, והכי אמרינן בשחיטת חולין, מנין לרבות את הראש שכבר הותז בשחיטה שאע"פ שאינו בכלל הפשט ישנו בכלל הקטרה, תלמוד לומר את הראש. ויש צמר בגובה ראשו של כבש אצל ערפו, וכן השער שבזקן התישים בזמן שהן מחוברים, כולן עולים