Zevachim 8:4-5

משנה ד

אברי חטאת שנתערבו באברי עולה רבי אליעזר אומר יתן למעלן ורואה אני את בשר החטאת מלמעלן כאילו הוא עצים וחכמים אומרים תעובר צורתן ויצא לבית השריפה

ר' עובדיה מברטנורא

אברי חטאת

שבשרה נאכל לכהנים

שנתערבו באברי עולה

שכולה כליל

יתן למעלן

יתן אברי התערובות כולן על העצים. וטעמא דר' אליעזר, דאמר קרא כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה', והכי משמעותא דקרא, כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו, ולא תקטירו כל שממנו אשה לה', דהיינו השיריים של קרבן. קרבן ראשית תקריבו מן השאור והדבש לה', שתי לחם מן השאור ודבש מן הביכורים מפרי העץ שהם תאנים ותמרים. ואל המזבח דרשינן ליה בין אשאור ודבש בין אשיריים, לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עצים. והיינו דקאמר ורואה אני את בשר חטאת כאילו הן עצים

וחכמים אומרים תעובר צורתן

כלומר יניח אותן עד שיפסלו ויצאו לבית השריפה כשאר פסולי המוקדשים, ואינו מעלן למזבח, דהא עבר משום כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו, וחטאת דאימוריו קרבים לאישים הרי הבשר בבל תקטירו. והלכה כחכמים

---------------------------------------

משנה ה

אברין באברי בעלי מומין רבי אליעזר אומר אם קרב ראש אחד מהן יקרבו כל הראשין כרעו של אחד מהן יקרבו כל הכרעים וחכמים אומרים אפילו קרבו כלם חוץ מאחד מהן יצא לבית השריפה

ר' עובדיה מברטנורא

אברים באברי בעלי מומים

אברים כשרים שנתערב בהן אבר אחד של בעלי מומין, ובא כהן שאינו יודע בתערובתן והקריב אחד מן הראשין, יקריבו כל הראשין לכתחלה, דתלינן איסורא בההוא דקרב, והנך כולהו כשרים נינהו. ובגמרא מפרש דלא שרי ר' אליעזר אלא להקריבן שנים שנים, דודאי חד מהנך זוג דהיתירא הוא וניתנה הקרבה זו ליקרב משום ההוא דהיתר. ואי משום ההוא דספק איסור איכא למתלייה באותו שקרב תחלה קודם שנמלך. אבל אחד אחד שמא לא נתנה הקרבה זו ליקרב אפילו לר' אליעזר דילמא האי דאיסורא הוא

חוץ מאחד

חוץ מזוג אחד. הכי מפרש לה בגמרא. דבחד גרידא מודה ר' אליעזר דלא ניתנה הקרבה זו ליקרב, כדאמרן