Zevachim 7:6-8:1 - Mishna Yomit

משנה ו

מלק ונמצא טריפה רבי מאיר אומר אינה מטמאה בבית הבליעה רבי יהודה אומר מטמאה בבית הבליעה אמר רבי מאיר מה אם נבלת בהמה שהיא מטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת את טריפתה מטומאתה נבלת העוף שאינה מטמאה במגע ובמשא אינו דין שתהא שחיטתה מטהרת את טריפתה מטומאתה מה מצינו בשחיטתה שהיא מכשרתה באכילה ומטהרת את טריפתה מטומאתה אף מליקתה שהיא מכשרתה באכילה תטהר את טריפתה מטומאתה רבי יוסי אומר דיה כנבלת בהמה שחיטתה מטהרתה אבל לא מליקתה

ר' עובדיה מברטנורא

אינה מטמאה בבית הבליעה

דמליקתה מטהרתה מידי נבלה

ר' יהודה אומר מטמאה בבית הבליעה

דסבירא ליה לר' יהודה דלא אהני שחיטה בעוף של חולין ולא מליקה בקדשים בטריפה בעוף להוציאה מידי נבילה

אינו דין שתהא שחיטה כו'

וכיון דילפת ששחיטה מטהר את הטריפה בעוף בחולין מק"ו, ילפינן מליקת קדשים מינה בבנין אב, מה מצינו בשחיטה כו', אף מליקה המכשרת באכילה תטהר טריפתה מטומאתה

רבי יוסי אומר דיה כו'

כיון דלא אשכחן בהדיא דשחיטה מוציאה מידי נבילה בעוף, אלא מק"ו מנבלת בהמה אתה בא ללמוד, דיה שתהא כנבלת בהמה ששחיטתה מטהרתה מידי נבילה ולא מליקתה, דדיו לבא מן הדין להיות כנדון. ושלש מחלוקות בדבר, ר' מאיר סבר, אחד שחיטה ואחד מליקה מוציאה בעוף מידי נבלה. ור' יהודה סבר, בין שחיטה בין מליקה לא מהני בטריפה בעוף להוציאה מידי נבלה. ור' יוסי סבר, שחיטה מהניא, מליקה לא מהניא. והלכה כר' יוסי

-------------------------------------------------

פרק ח

משנה א

כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפילו אחת ברבוא ימותו כולם נתערבו בשור שנעבדה בו עבירה או שהמית את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים ברובע ובנרבע ובמוקצה ובנעבד ובאתנן ובמחיר ובכלאים ובטריפה וביוצא דופן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין נתערב בחולין תמימים ימכרו החולין לצריכי אותו המין

ר' עובדיה מברטנורא

מין במינו

חטאת בחטאת, עולה בעולה, שלמים בשלמים, אלא שהן של בעלים הרבה

יקריב כל אחד לשם מי שהוא

ולא יזכיר שם אדם. והני מילי בקרבנות של נשים דלא בעי סמיכה, דכתיב בני ישראל וסמך, בני ישראל סומכים ואין בנות ישראל סומכות. אבל בקרבן אנשים דבעי סמיכה, לא

מין בשאינו מינו ירעו

שאי אפשר בהקרבה, שחלוקין במתן דמים או בהקטרתן או באכילתן

ויפסיד המותר מביתו

שאם מכר אחד מהן בשנים והאחר באחד, צריך להביא מכל מין בשנים, כיון שאין ידוע מאיזה מין הוא אותו שנמכר בשנים, ונמצא מפסיד אחד מביתו

נתערבו בבכור ובמעשר

בהמה. שאין להם פדיון שתחול קדושתו על דמיהן ויצאו הן לחולין, אלא נאכלין במומן, הבכור נאכל לכהנים והמעשר לבעלים

כולן ירעו עד שיסתאבו

שיפול בהן מום. ויאמר, כל מקום שהוא הזבח יתחלל על המעות הללו. ומותרים לאכלן, ובלבד שיאכלו בתורת בכור ומעשר, שלא ימכרם באטליז ולא ישקלם בליטרא. ומדמי הזבח יקריב מינו של זבח

הכל יכולים להתערב

כלומר אם נתערבו יש ספק בתערובתן

חוץ מן החטאת עם האשם

שהחטאת אינה לעולם איל, ואשם אינו אלא איל. ואי אשם מצורע ואשם נזיר הוא שהן באים כבשים, מכל מקום הן זכרים, והחטאת אינה באה אלא נקבה. אבל חטאת ועולה מתערבים, כגון שעיר נשיא בשעיר עולת נדבה. וכל שכן חטאת ושלמים, שהכל קרב שלמים בין זכרים בין נקבות. וכן איל של עולת נדבה באשם

Zevachim7: 6

מָלַק וְנִמְצָא טְרֵפָה — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מָה אִם נִבְלַת בְּהֵמָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ, נִבְלַת הָעוֹף, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ! מַה מָצִינוּ בִּשְׁחִיטָתָהּ שֶׁהִיא מַכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה, וּמְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ, אַף מְלִיקָתָהּ, שֶׁהִיא מַכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה, תְּטַהֵר אֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּנִבְלַת בְּהֵמָה, שְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ אֲבָל לֹא מְלִיקָתָהּ.

[If] he performed melikah and it was found to be a tereifah — R’ Meir says: It does not contaminate with tumah via the throat; R’ Yehudah says: It contaminates with tumah via the throat. Said R’ Meir: If the carcass of an animal, which transmits tumah through touching and carrying, [yet] its slaughter rids its tereifah of any tumah, [then] the carcass of a bird, which does not transmit tumah through touching and carrying, does it not follow that its shechitah should surely rid its tereifah of any tumah! [Thus,] just as we find regarding shechitah that it renders permissible for eating, and it [also] rids its tereifah of tumah, so too its melikah, which renders permissible for eating, should [also] rid its tereifah of tumah. R’ Yose says: It suffices that it be like an animal carcass, whose shechitah cleanses it [of tumah], but not its melikah.

Zevachim8: 1

כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, אוֹ בְשׁוֹר הַנִּסְקָל — אֲפִילוּ אַחַת בְּרִבּוֹא — יָמוּתוּ כֻלָּם. נִתְעָרְבוּ בְשׁוֹר שֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה — אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים, בְּרוֹבֵעַ, וּבְנִרְבָּע, וּבְמֻקְצֶה, וּבְנֶעֱבָד; וּבְאֶתְנַן, וּבִמְחִיר, וּבְכִלְאַיִם, וּבִטְרֵפָה, וּבְיוֹצֵא דֹפֶן — יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נִתְעָרֵב בְּחֻלִּין תְּמִימִים, יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין.

[If] any sacrifices became mixed with chatas- offerings that must be left to die, or with an ox that must be stoned — even [if only] one in ten thousand — they must all be left to die. [If] they became mixed with an ox with which a sin has been committed — either [an ox] that has killed a person according to [the evidence of] one witness, or [the evidence of] the owner, [or] with an animal that has committed an act of bestiality, or an animal on which an act of bestiality has been performed, or with an [animal] designated [for idolatrous sacrifice], or one which has been worshipped; or [it became mixed] with a [harlot’s] payment, or a [dog’s] exchange, or a mixed breed, or a tereifah, or [an animal] born by Caesarean section — they should be left to pasture until they become blemished, [after which] they should be sold, and with the money of the most expensive of them, he should bring the same kind [of offering]. [If] it mixed with unblemished, unconsecrated [animals], the unconsecrated [animals] should be sold to those in need of that kind [of offering].

Suggestions