משנה ד
עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת רבי אליעזר אומר מועלין בה רבי יהושע אומר אין מועלין בה אמר רבי אליעזר מה אם חטאת שאין מועלין בה לשמה כששינה את שמה מועלין בה עולה שמועלין בה לשמה כששינה את שמה אינו דין שימעלו בה אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בחטאת ששינה את שמה לשם עולה שכן שינה שמה לדבר שיש בו מעילה תאמר בעולה ששינה את שמה לשם חטאת שכן שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה אמר לו רבי אליעזר והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים יוכיחו שכן שינה את שמן לדבר שאין בו מעילה ומועלין בהן אף אתה אל תתמה על העולה שאף על פי ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה שימעלו בה אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים שכן שינה את שמן בדבר שיש בו איסור והיתר תאמר בעולה ששינה את שמה בדבר שכולו היתר
ר' עובדיה מברטנורא
ר' אליעזר אומר מועלים בה
דהא עולה היא ומי הוציאה ממעילתה, והלא שעת היתר לכהנים לא היה לה
רבי יהושע אומר אין מועלים בה
דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת, נעשית חטאת
ומה חטאת העוף שאין מועלים בה
כששחטה לשמה, שהרי נאכלת לכהנים
שינה את שמה
נפסלה ולא באה לכלל היתר
מועלים בה
דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה
לדבר שיש בו מעילה
לשם עולה
ששחטן בדרום
לשם שלמים, יוכיחו
ששינה שמן ומעשיהן לדבר שאין בו מעילה
שקדשים קלים אין מעילה אלא באימוריהן
ומועלים בהן
מפני שנפסלו בשינוי מקומן ולא הוציאתן זריקתן מידי מעילה
איסור והיתר
קדשים קלים יש באימוריהן משום מעילה ואין בבשרן משום מעילה
בדבר שכולו היתר
בחטאת העוף שאין בו צד מעילה. והלכה כרבי יהושע
---------------------------------------
משנה ה
מלק בשמאל או בלילה שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אינן מטמאין בבית הבליעה מלק בסכין מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן שיבש גפה ושנסמית עינה ושנקטעה רגלה מטמא בבית הבליעה זה הכלל כל שהיה פסולה בקדש אינה מטמאה בבית הבליעה לא היה פסולה בקדש מטמא בבית הבליעה וכל הפסולים שמלקו מליקתן פסולה ואינן מטמאות בבית הבליעה
ר' עובדיה מברטנורא
מלק בשמאל
דמליקתו פסולה. שכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא של ימין
או בלילה
דאין מליקה בלילה, דרחמנא אמר ביום צוותו
אינן מטמאין
הואיל ופסולן בקודש ואהני מליקה דידהו שאם עלו לא ירדו
שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אין מטמאין בבית הבליעה
ואף על פי שאסורים באכילה
מלק בסכין
לאו מליקה היא ולאו שחיטה היא, דהא מליקה בצפורן היא בעצמו של כהן
מלק חולין בפנים
דלא שייך מליקה בחולין אלא בקדשים בפנים, והמולק חולין בכל מקום או קדשים בחוץ הוי כאילו נוחר או מעקר, ואין אותה מליקה מוציאה מידי נבילה
תורין שלא הגיע זמנן
תורים גדולים, כשרים, קטנים פסולים. בני יונה, קטנים כשרים, גדולים פסולים
ושיבש גפה
דמחוסר אבר פסול אף בעופות. דהא דקיי"ל אין תמות וזכרות בעופות, הני מילי כגון דוקין שבעין שאין מומן ניכר, אבל מחוסר אבר, הקריבהו נא לפחתך
מטמא בבית הבליעה
דלא מהני מליקה דידהו למידי, שאפילו עלו ירדו
כל שאין פסולן בקודש
שנפסלו קודם שבאו לעזרה. וכל שאין פסולן בקודש אמרינן לקמן בפרק המזבח מקדש, דאם עלה ירד. אבל אותן שפסולן בקודש כגון הקדשים הראויין אלא שנפסלו בעבודותיהן, אין מטמאין, דהא אהני להו מליקה דאם עלו לא ירדו
כל הפסולים
כגון זר, ואונן וטבול יום ומחוסר כפורים וכל אותן השנויין בריש פרק ב'
ואינן מטמאות בבית הבליעה
שאף על פי שאין מליקתן מתרת קדשים באכילה. מכל מקום מוציאתן מידי נבלה