Zevachim 5:1-2

פרק ה

משנה א איזהו מקומן של זבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון פר ושעיר של יום הכפורים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על בין הבדים ועל הפרוכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון אם לא נתן לא עכב

ר' עובדיה מברטנורא

איזהו מקומן של זבחים, קדשי קדשים עולות חטאות ואשמות

שחיטתן בצפון עולה, בהדיא כתיב בה ושחט אותו על ירך המזבח צפונה. חטאת, כתיב בה במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת. אשם, כתיב ביה במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם

שחיטתן בצפון והא דלא תני הכא וקבול דמן בכלי שרת בצפון, אע"ג דכולהו קבלת דמן בצפון במקום שחיטה, דסמוך לשחיטה כתיב ולקח מדם הפר, אלא, משום דאיכא אשמו של מצורע שהכהן היה מקבל מקצת דמו בכפו, דכתיב ולקח הכהן מדם האשם ונתן, מה נתינה בעצמו של כהן, באצבעו, אף לקיחה בעצמו של כהן, משום הכי לא כתב הכא וקבול דמן, שאין קבול דמן שוה. ומשום דלא סגי ליה בלא קבלת כלי, שלאחר שקבל כהן אחד למקצת דם בידו היה כהן אחר מקבל הדם בכלי, משום הכי הדר תני בהדיא אשם מצורע אשם תלוי שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון

פר ושעיר של יום הכפורים אע"ג דצפון בעולה הוא דכתיב, הקדים תנא לחטאות ברישא, דאיידי דאתיא מדרשא חביבא ליה. וחטאות פנימיות איידי דנכנס דמן לפני ולפנים חביבא ליה ואקדמינהו לשאר חטאות. ואינהו נמי שחיטתן בצפון דכתיב ושחט את החטאת במקום העולה, וקרא יתירא הוא, דהא כתיב במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת, אלא זה בנה אב לכל החטאות שיהו טעונות צפון

וקבול דמן בכלי שרת דכתיב בעולת סיני וישם באגנות, וממנו למדו כל הזבחים להיות טעונים כלי:

הזיה על בין הבדים עומד בין שני בדי ארון ומזה אחת למעלה ושבע למטה כנגד עוביה של כפורת, ולא היו נוגעים בה

ועל הפרוכת דכתיב וכן יעשה לאהל מועד

ועל מזבח הזהב כדכתיב ויצא אל המזבח. בסדר עבודת יום הכיפורים בפרשת אחרי מות

מתנה אחת מעכבת כדאמרן בפרק בית שמאי דבפר העלם דבר כתיב ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו, וקרא יתירא הוא, לעכב שאם חסר אחת מן המתנות לא כפר. ודרשינן ועשה לפר, זה פר יום הכיפורים, דבדידיה נמי מתנה אחת מעכבת כמו פר העלם דבר

שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי כדכתיב אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אוהל מועד, ואוהל מועד למערבו של מזבח החיצון היה

אם לא נתן שירי הדם ליסוד, לא עכב הכפרה. דבתר הזאות ומתן דמים לפנים כתיב וכלה מכפר את הקדש, דמשמע שכבר שלמו כל הכפרות כולן

--------------------------------

משנה ב פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון אם לא נתן לא עכב אלו ואלו נשרפין בבית הדשן

ר' עובדיה מברטנורא

פרים הנשרפים פר העלם ופר כהן משיח, שאין נאכלים לכהנים אלא נשרפים חוץ לירושלים

ושעירים הנשרפים שעירי עבודה זרה. שהוקשו לפר העלם לכל דבריהם

הזיה על הפרוכת שבע הזיות על הפרוכת. אבל בין הבדים לא כתיב בהו הזיה כמו בפר של יום הכיפורים דכתיב ביה והזה באצבעו על פני הכפורת

אלו ואלו של יום הכיפורים ושאר הנשרפים

נשרפים בבית הדשן למקום שמוציאים שם את הדשן של מזבח החיצון, דכתיב ביה והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה. ובפרים הנשרפים כתיב אל שפך הדשן ישרף