משנה ג בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו ובבוקר יעמדו שנאמר ובשכבך ובקומך ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים אמר ר' טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה
ר' עובדיה מברטנורא
יטו על צדיהם, דכתיב בשכבך דרך שכיבה
יעמדו דכתיב ובקומך דרך קימה
כדרכו בין בקימה בין בישיבה בין בשכיבה בין בהליכה
כדי היית ראוי היית ליהרג, ואם היית מת היית מתחייב בנפשך
משנה ד בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתי' לפניה ושתי' לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום ושלא לחתום אינו רשאי לחתום
ר' עובדיה מברטנורא
שתים לפניה יוצר אור ואהבה
ואחת לאחריה אמת ויציב
ובערב מברך
שתים לפניה מעריב ערבים ואהבת עולם
ושתים לאחריה אמת ואמונה והשכיבנו
אחת ארוכה ואחת קצרה אשתים שלפניה קאי, יוצר אור ארוכה שפותחת בברוך וחותמת בברוך וכן מעריב ערבים אהבה קצרה שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך
In the morning one recites two blessings before [the Shema] and one after it, and in the evening [one recites] two [blessings] before [the Shema] and two after it; one lengthy [blessing] and one brief [one].
Where they said to recite a lengthy [blessing], one may not shorten [it]; [where they said] to recite a brief [blessing], one may not lengthen [it]. [Where they said] to con-clude [a blessing] with a closing formula, one may not conclude [the blessing] without the closing formula; and [where they said] not to conclude [a blessing] with a closing formula, one may not conclude [the blessing] with a closing formula.
Beis Shammai say: In the evening all people must lie down and recite [the Shema], and in the morning they must stand, for it is
stated: When you lie down and when you arise (Deuteronomy 6:7). But Beis Hillel say: Every person recites according to his [preferred] manner, for it is stated (ibid.): While you walk on the way. If so, why is it stated: When you lie down and when you arise (Deuter-onomy 11:19)? At the time when people go to sleep and at the time when people get up.
R’ Tarfon said: I was coming on the road, and I lay down to recite in accordance with the words of Beis Shammai, and I endangered myself on account of the bandits. They said to him: It would have been fitting for you to come to harm, for you trans-gressed the words of Beis Hillel.
