Brachos 2:6-7

מסכת ברכות פרק ב


משנה ו
רחץ לילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ אמר להם איני כשאר כל אדם אסטניס אני


ר' עובדיה מברטנורא


רחץ לילה הראשון שמתה אשתו
ואף על פי שאבל אסור ברחיצה


אסטניס אני
קר ומצונן, לשון צינה. ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג


---------------------------------------------------


משנה ז
וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה


ר' עובדיה מברטנורא


(None)


Berachos2: 7
וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים; כָּשֵׁר הָיָה.
And when Tavi his slave died, he accepted condolences for him. His students said to him: Did you not teach us, our master, that we do not accept condolences for slaves? He said to them: Tavi my slave is not like all other slaves; he was a worthy [person].
Berachos2: 6
רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ? אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִשְׁאָר כָּל אָדָם; אִסְטְנִיס אָנִי.
[Rabban Gamliel] washed on the first night that his wife died. His students said to him: Did you not teach us, our master, that a mourner is forbidden to wash? He said to them: I am not like all other people; I am a delicate individual.