משנה ד בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו ר' יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם
ר' עובדיה מברטנורא
בעל קרי עזרא תקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאונסו בין לרצונו עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים
מהרהר ק"ש בלבו כשהגיע זמן המקרא
ואינו מברך לפניה ולאחריה ואפילו בהרהור, כיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן
ועל המזון מברך לאחריו דחיובא דאורייתא הוא
ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא היא. וכבר נפסקה ההלכה דבטלוה לטבילותא, ובעלי קריין קורין ק"ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר
-------------------------------------------- משנה ה היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא אבל לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים וכמה ירחיק מהם ומן הצואה ארבע אמות
ר' עובדיה מברטנורא
לא יפסיק תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה
ולקרות עד שלא תנץ החמה שהותיקין מדקדקים על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה, דכתיב ייראוך עם שמש
יתכסה במים ודוקא מים עכורים שאין לבו רואה את הערוה, אבל צלולים לא
במים הרעים מים סרוחים
במי המשרה מים ששורין בהם פשתן
עד שיטיל לתוכן מים חסורי מחסרא והכי קתני, ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיתן לתוכן מים, ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית
וכמה ירחיק מהם מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים, ומן הצואה
ארבע אמות ודוקא כשהוא לצדדים או לאחריו אבל לפניו מרחיק כמלא עיניו