Brachos 5:3-4

משנה ג

האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו העובר לפני התיבה וטעה יעבר אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה מנין הוא מתחיל מתחלת הברכה שטעה בה


ר' עובדיה מברטנורא

על קן צפור יגיעו רחמיך
כמו שהגיעו רחמיך על צפור וגזרת לא תקח האם על הבנים כן חוס ורחם עלינו


משתקין אותו
שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים והן אינן אלא גזרות מלך על עבדיו


ועל טוב יזכר שמך
משמע על טובתך נודה לך ועל הרע לא נודה, והרי אנו חייבין לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה


מודים מודים
דמיחזי כמקבל עליו שתי אלוהות. ומפרש בירושלמי הדא דתימא בצבור, אבל ביחיד תחנונים הם


ולא יהא סרבן באותה שעה
כדרך שאר יורדים לפני התיבה שצריך לסרב פעם ראשונה אבל זה לא יסרב כשאומרים לו לך רד לפי שגנאי הוא שתהא התפלה מופסקת כל כך


-----------------------------------


משנה ד
העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטירוף ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי


ר' עובדיה מברטנורא

לא יענה אחר הכהנים אמן
בסוף כל ברכה כמו ששאר הצבור עונים


מפני הטירוף
שלא תטרוף דעתו ויטעה, לפי שש"ץ הוא צריך להתחיל ברכה שניה ולהקרות להן מלה במלה ואם יענה אמן לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו מהר ולהתחיל הברכה שראוי שיתחיל


לא ישא את כפיו
שמא לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו להתחיל שים שלום שתהא דעתו מטורפת מאימתא דצבורא


ואם הבטחתו
כלומר אם בטוח הוא שלא תהא דעתו מטורפת מאימת הצבור


Berachos5: 3
הָאוֹמֵר: ,,עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ“, וְ,,עַל טוֹב יִזָּכֵר שִׁמְךָ“, ,,מוֹדִים מוֹדִים“ — מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה, יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל? מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָהּ.
Someone who says, ‘‘Your mercy extends to the bird’s nest . . .,’’ or [who says] ‘‘For good things, may Your name be remembered,’’ [or who says,] ‘‘We give thanks. . ., We give thanks. . .’’ — we silence him. [If] someone passes before the ark and errs, another [person] should take his place. At such a time one should not refuse. From where does he begin? From the be-ginning of the blessing in which [the first person] erred.
Berachos5: 4
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה — לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן, מִפְּנֵי הַטֵּרוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ — רַשַּׁאי.
The one who passes before the ark should not respond ‘‘Amen’’ after the [blessings of the] Kohanim because of the [risk of] confusion. And if there is no Kohen there except him, he should not lift up his hands. But if he is confident that he can lift up his hands and resume his prayer, he is permitted [to do so].