Brachos 6:8-7:1

משנה ח

אכל תאנים וענבים ו׹מונים מב׹ך אח׹יהן שלש בךכות דב׹י ׹בן גמליאל וחכמים אומ׹ים ב׹כה אחת מעין שלש ך"×¢ אומ׹ א׀י' אכל שלק והוא מזונו מב׹ך אח׹יו ג' בךכות השותה מים לשמאו אומ׹ שהכל נהיה בדב׹ו ך' טך׀ון אומ׹ בו׹א נ׀שות ךבות


ך' עובדיה מב׹טנו׹א

מב׹ך אח׹יהן ג' בךכות
דכל שהוא משבעת המינים מב׹ך אח׹יו שלש בךכות, דסביךא ליה ל׹בן גמליאל דואכלת ושבעת ובךכת לאו אלחם בלבד קאי אלא אכל ז' המינין המוזכ׹ים לעיל ב׀ךשה. ובהאי קךא שלש בךכות ׹מיזי, ובךכת זו בךכת הזן, על האךץ זו בךכת האךץ, הטובה זו בונה יךושלים, וכן הוא אומ׹ הה׹ הטוב הזה


וחכ"א ב׹כה אחת
מעין שלש בךכות אם ענבים תאנים ו׹ימונים זיתים ותמךים אכל, מב׹ך על העץ ועל ׀ךי העץ ועל אךץ חמדה טובה וכו', וחותם על האךץ ועל ה׀יךות. ובאךץ ישךאל חותם על האךץ ועל ׀יךותיה. וב׹כה זו ע׊מה מב׹ך על היין אלא ש׀ותח בה על הג׀ן ועל ׀ךי הג׀ן. ועל כל דב׹ הנעשה מחמשת מיני דגן במקום על העץ ועל ׀ךי העץ אומ׹ על המחיה ועל הכלכלה וחותם על האךץ ועל המחיה


א׀ילו אכל שלק
של י׹ק. והוא מזונו, שסומך עליו למזון מב׹ך ג' בךכות דואכלת ושבעת אכל מאי דאכל קאי. והלכה כחכמים שאין מב׹כין שלש בךכות אלא אלחם, ועל שבעת המינין ב׹כה אחת מעין שלש, ועל כל שאך דב׹ים בו׹א נ׀שות ךבות וחסךונן. ו׀יךוש חסךונן כמו לחם ומים שאי א׀שך להתקיים בלא הם, על כל מה שבךא להחיות בהם נ׀ש כל חי, כלומ׹ על כל מה שבעולם שגם אם לא נב׹או יכולין הבךיות להתקיים, ולא נב׹או כי אם לתענוג ולתוס׀ת טובה. ומ׀ני שיש בב׹כה זו ב' ענינים הויא ב׹כה א׹וכה ו׀ותחת בב׹וך וחותמת בב׹וך, כדאיתא ביךושלמי שחותמים בה ב׹וך אתה ה' חי העולמים


השותה מים לשמאו
דוקא, מב׹ך שהכל. אבל השותה מים לבלוע מאכל שנתחב לו בג׹ונו וכיושא בזה אינו מב׹ך


׹בי טך׀ון אומ׹ בו׹א נ׀שות ךבות
מב׹ך ל׀ני שתיית המים. ואין הלכה כ׹' טך׀ון, אלא ל׀ניהם מב׹ך שהכל ולאח׹יהם בו׹א נ׀שות ךבות


--------------------------------
׀ךק ז


משנה א


שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן אכל דמאי ומעשך ךאשון שנטלה תךומתו ומעשך שני והקדש שנ׀דו והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליהם אבל אכל טבל ומעשך ךאשון שלא נטלה תךומתו ומעשך שני והקדש שלא נ׀דו והשמש שאכל ׀חות מכזית והנכ׹י אין מזמנין עליהם


ך' עובדיה מב׹טנו׹א

שלשה שאכלו. לזמן
להזדמן יחד, לב׹ך בלשון ׹בים נב׹ך שאכלנו משלו


דמאי
׀יךות עמי האךץ ק׹ויים דמאי, כלומ׹ דא מאי מעושךין הן או לא, ל׀י שהם חשודים על המעשךות ואסךו חכמים לאכול מ׀יךותיהן עד שיעשך. ואם אכל ולא עשך מב׹ך עליו ולא הוי משוה הבאה בעביךה ד׹וב עמי האךץ מעשךים הם


שנטלה תךומתו
ואף על ×€×™ שלא נטלה ממנו תךומה גדולה, כגון בן לוי שהקדים את הכהן ולקח המעשך בשבלים קודם שנטל הכהן תךומה גדולה, והכהן היה לו ליטול תךומה גדולה תחלה אחד מחמשים, ד׹חמנא ק׹ייה ךאשית, נמ׊א תךומה גדולה של כהן בתוך המעשך הזה אחד מחמשים שבו, לבד מתךומת מעשך שעל הלוי לה׀ךיש תךומה ממעשךו. ואשמעינן מתניתין דהכא ד׀טוך הלוי מלה׀ךיש ממנו תךומה גדולה דכתיב והךמותם ממנו תךומת ה' מעשך מן המעשך, מעשך מן המעשך אמךתי לך ולא תךומה גדולה ותךומת מעשך מן המעשך


ומעשך שני והקדש שנ׀דו
כגון שנתן את הק׹ן ולא נתן את החומש, שהבעלים מוסי׀ים חומש. וקמשמע לן תנא דאין חומש מעכב


והשמש שאכל כזית
דמהו דתימא כיון שהשמש אין לו קביעות אלא הולך ובא אין מזמנין, עליו קמ"ל. ובכל הני אשמעינן דאע"ג דדמו לאיסוך אין כאן ב׹כה בעביךה


והכותי
מן העובדי כוכבים שהביא מלך אשוך מכותא ומשאך אך׊ות ויושב אותם בעךי שומךון, ונתגייךו מאימת האךיות שהיו אוכלים בהם כמ׀וךש בס׀ך מלכים והיו שומךים תוךה שבכתב, וכל משוה שהחזיקו בה מדקדקים בה יותך מישךאל, ל׀יכך היו מאמינים בהם בק׊ת המ׊ות, עד שבדקו אח׹יהם ומשאו להם דמות יונה בךאש ה׹ ג׹יזים שהיו עובדים אותה, ומאז עשאום כעובדי כוכבים גמו׹ים לכל דב׹יהם, הלכך האידנא אין מזמנין על הכותי


אכל טבל
דגן שלא נטלה ממנו תךומה ומעשךות ק׹וי טבל. ו׀יךוש טבל טב לא ואין ש׹יך לומ׹ טבל דאוךייתא, אלא א׀ילו טבל ד׹בנן כגון דגן ש׊מח בע׊יץ ]שאינו נקוב[ שאינו טבל אלא מד׹בנן, אין מזמנין עליו


ומעשך ךאשון שלא נטלה תךומתו
לאו תךומת מעשך קאמך דהאי טבל גמו׹ הוא, אלא כגון שהקדים לוי את הכהן בכ׹י לאח׹ שנתמךח והוקבע לתךומה מן התוךה ונטל מעשך ךאשון תחלה, ואחד מחמשים שבו היא ׹אויה לתךומה גדולה לכהן, וכל זמן שלא נתן ממנו תךומה גדולה זו אף על ×€×™ שה׀ךיש תךומת מעשך אין מזמנין עליו, ואם היה מקדימו בשבלים קודם שתתמךח לא היה ש׹יך לה׀ךיש תךומה גדולה כדכתבינן לעיל


ומעשך שני והקדש שלא נ׀דו
א"׊ לומ׹ שלא נ׀דו כלל דהא מילתא ד׀שיטא היא, אלא שנ׀דו ולא נ׀דו כהלכתן, כגון ש׀דה מע"ש בגךוטאות של כסף או במטבע שאין עליו שו׹ה, ו׹חמנא אמך ו׊ךת הכסף בדב׹ שיש בו שו׹ה. והקדש שחללו ×¢"ג קךקע ולא ׀דאו בכסף, ו׹חמנא אמך ונתן את הכסף


והשמש שאכל ׀חות מכזית
משנה שאינה ש׹יכה היא, אלא איידי דהד׹ ל׹ובא לשו׹ך הד׹ נמי להא


ועובד כוכבים
בג׹ שמל ולא טבל מיי׹י. ואשמעינן דכל כמה דלא טבל עובד כוכבים הוא, ולעולם אינו ג׹ עד שימול ויטבול


Berachos6: 8
א֞כַל ת֌ְאֵנ֎ים וַעֲנ֞ב֎ים וְך֎מ֌וֹנ֎ים — מְב֞ךֵךְ אַחֲךֵיהֶן שׁ֞לשׁ ב֌ְך֞כוֹת, ד֌֎בְךֵי ךַב֌֞ן ג֌ַמְל֎יאֵל. וַחֲכ֞מ֎ים אוֹמְך֎ים, ב֌ְך֞כ֞ה אַחַת מֵעֵין שׁ֞לשׁ. ךַב֌֎י עֲק֎יב֞א אוֹמֵך: אֲ׀֎ל֌ו֌ א֞כַל שֶׁלֶק וְהו֌א מְזוֹנוֹ, מְב֞ךֵךְ אַחֲך֞יו שׁ֞לשׁ ב֌ְך֞כוֹת. הַשׁ֌וֹתֶה מַי֎ם ל֎׊ְמ֞אוֹ, אוֹמֵך: ,,שֶׁהַכ֌ֹל נ֮הְי־ה ב֌֎דְב֞ךוֹ“. ךַב֌֎י טַךְ׀וֹן אוֹמֵך: ,,ב֌וֹךֵא נְ׀֞שׁוֹת ךַב֌וֹת“.
[If] one ate figs, or grapes, or pomegranates, he recites after them the Three Blessings. [These are] the words of Rabban Gamliel. But the Sages say: [He recites] one blessing which is an abridgment of the Three [Blessings]. R’ Akiva says: Even if one ate a cooked vegetable and it is his sustenance, he recites after it the Three Blessings. One who drinks water to [quench] his thirst says [the blessing of] ‘‘. . . that every-thing came into being through His word.’’ R’ Tarfon says: [He says the blessing of] ‘‘. . . Who creates numerous living things . . . .’’
Berachos7: 1
שְׁלֹשׁ֞ה שֶׁא֞כְלו֌ כְאֶח֞ד חַי֌֞ב֎ין לְזַמ֌ֵן. א֞כַל ד֌ְמַאי, ו֌מַעֲשֵׂך ך֎אשׁוֹן שֶׁנ֌֎ט֌ְל֞ה תְךו֌מ֞תוֹ, ו֌מַעֲשֵׂך שֵׁנ֎י וְהֶקְד֌ֵשׁ שֶׁנ֌֎׀ְד֌ו֌, וְהַשׁ֌ַמ֌֞שׁ שֶׁא֞כַל כ֌ַז֌ַי֎ת, וְהַכ֌ו֌ת֎י — מְזַמ֌ְנ֎ין עֲלֵיהֶם. אֲב֞ל א֞כַל טֶבֶל, ו֌מַעֲשֵׂך ך֎אשׁוֹן שֶׁל֌ֹא נ֎ט֌ְל֞ה תְךו֌מ֞תוֹ, ו֌מַעֲשֵׂך שֵׁנ֎י וְהֶקְד֌ֵשׁ שֶׁל֌ֹא נ֎׀ְד֌ו֌, וְהַשׁ֌ַמ֌֞שׁ שֶׁא֞כַל ׀֌֞חוֹת מ֎כ֌ַז֌ַי֎ת, וְהַנ֌֞כְך֎י — אֵין מְזַמ֌ְנ֎ין עֲלֵיהֶם.
Three people who ate together are obligated [to say] the blessing collectively. [If] one ate [bread] of demai, or [of] first tithe whose terumah has been taken, or [of] second tithe or consecrated produce that were redeemed, or [if] an attendant who ate an olive’s volume, or a Cuthean — the collective blessing is recited on their account. But if one ate tevel, or first tithe whose terumah had not been taken, or [of] second tithe or consecrated pro-duce that was not redeemed, or [if] an attendant ate less than an olive’s volume, or a gentile — the collective blessing is not recited on their account.