משנה ז
מי שאכל ושכח ולא ברך בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך וב"ה אומרים יברך במקום שנזכר עד אימתי הוא מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו
ר' עובדיה מברטנו
רא שיתעכל המזון שבמעיו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון. ודוקא בשכח אמרי בית הלל דאינו חוזר, אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך
------------------- משנה ח
בא להם יין לאחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין עונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר הכותי המברך עד שישמע כל הברכה
ר' עובדיה מברטנורא
מברך על היין ואחר כך מברך על המזון שאין ברכת המזון טעונה כוס. וב"ה סברי ברכת המזון טעונה כוס
עונין אמן אחר ישראל המברך ואף על פי שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים ברך
אלא אם כן שמע כל הברכה שמא ברך להר גריזים