Brachos 9:5-Peah 1:1

משנה ה


חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנא' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך דבר אחר בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים מן העולם משקלקלו המינין ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר ה' עמך גבור החיל ואומר אל תבוז כי זקנה אמך ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך ר' נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה'


ר' עובדיה מברטנורא


חייב אדם לברך על הרעה
כשמברך דיין האמת על הרעה, חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם שמברך בשמחה הטוב והמטיב על הטובה


דבר אחר בכל מאדך
בכל מדות המדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות


לא יקל אדם ראשו
לא ינהג קלות ראש


כנגד שער המזרח
חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית למזרח, לפי שהוא מכוון, שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער מזרח שער עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם וההיכל ובית קדש הקדשים בימי בית ראשון


באפונדתו
אזור חלול שנותנים בו מעות. פירוש אחר בגד שלובש על בשרו לקבל הזיעה שלא לטנף שאר בגדים, וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו


קפנדריא
ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח שכנגדו כדי לקצר הלוכו דרך שם. ולשון קפנדריא אדמקיפנא דרי אעול בהא, כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות של בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן


ורקיקה
אסורה בהר הבית


מקל וחומר
ממנעל, ומה מנעל שאינו דרך בזיון אסור, רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן


כל חותמי ברכות שבמקדש
המברך אומר בסוף כל ברכה ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם חונן הדעת וכן בכולם, והעונין אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שאין עונין אמן אחר כל ברכה שבמקדש, דכתיב בעזרא קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם, ואומר אח"כ ויברכו שם כבודך, כלומר שעונים ברוך שם כבוד מלכותו לע"ו. ואשמעינן הכא דבמקדש ראשון לא היו אומרים אלא ברוך אלהי ישראל מן העולם ולא יותר ולא היו אומרים ועד העולם


משקלקלו המינים
שאין מאמינים בתחיית המתים ואמרו אין עולם אלא זה, התקינו עזרא ובית דינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם לומר ששני עולמות יש, העולם הזה והעולם הבא, להוציא מלב המינים שכופרים בתחיית המתים


שיהא אדם שואל בשלום חבירו בשם
בשמו של הקדוש ברוך הוא, ולא אמרינן מזלזל הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד הבריות להוציא שם שמים עליו, ולמדו מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם, וכי תימא בעז מדעתיה דנפשיה קעבד ולא גמרינן מיניה, תא שמע מן המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל, וכי תימא לא שאל המלאך בשלום גדעון, ולא ברכו, אלא בשליחותו של מקום הודיעו שהשכינה עמו, ולא גמרינן מיניה, תא שמע ואומר אל תבוז כי זקנה אמך, אל תבוז את בעז לומר שמדעתו עשה אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך שנאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך


רבי נתן אומר הפרו תורתך
פעמים שמבטלים דברי תורה כדי לעשות לה', אף זה המתכוין לשאול בשלום חברו, וזהו רצונו של מקום שנאמר בקש שלום ורדפהו, מותר להפר תורה ולעשות דבר הנראה אסור


סליק מסכת ברכות


------------------
מסכת פאה


פרק א


משנה א
אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם


ר' עובדיה מברטנורא


אלו דברים שאין להם שיעור
מדאורייתא, אבל מדרבנן יש להם שיעור, דהא תנן בסיפא אין פוחתין לפאה מששים


הפאה
שאדם חייב להניח בסוף שדהו לעניים, כדכתיב לא תכלה פאת שדך בקצרך


והבכורים
דכתיב ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך, ולא נתנה תורה בהם שיעור


והראיון
שחייב אדם להראות בעזרה בשלש רגלים, דכתיב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, וזאת הראיה אין לה שיעור דכל אימת דבעי עייל ומתחזי ונפיק. פירוש אחר עולת ראיה ושלמי חגיגה שחייב להביא כדכתיב ולא יראו פני ריקם, אין לה שיעור מדאורייתא דכתיב איש כמתנת ידו, אלא שחכמים נתנו בה שיעור, העולה מעה כסף וחגיגה שתי כסף


וגמילות חסדים
דבגופו, כגון ביקור חולים ולקבור מתים וכיוצא בהן, אבל גמילות חסדים דבממונו, כגון פדיון שבוים ולהלביש ערומים ולהאכיל את הרעבים וכיוצא בהן יש להן שיעור, שיתן בכל פעם שתבא מצוה כזו לידו חמישית מן הריוח שבנכסיו, ותו לא מחייב, דהכי אמרינן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. הלכך מבעי ליה לאינש לאפרושי חמישית הריוח בכל עת כדי שיהא מצוי כל זמן שיבא גמילות חסד לידו שיקיימנו, ובהכי נפיק ידי חובתו


ותלמוד תורה
אין לה שיעור דכתיב והגית בו יומם ולילה


ותלמוד תורה כנגד כולם
שקול כנגד כולם


Peah1: 1
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה.  אֵלּוּ דְבָרִים שָׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
These are things that have no measure: peah, first-fruits, appearance [in the Temple], rendering kindness, and studying Torah.  These things are such that a person eats their fruits in this world but the principal remains for him in the World to Come: honoring father and mother, render- ing kindness, and bringing peace between a man and his fellow; and Torah study matches them all.
Berachos9: 5
חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [דברים ו,ה]: ,,וְאָהַבְתָּ אֵת ה‘ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ“. ,,בְּכָל לְבָבְךָ“ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. ,,וּבְכָל נַפְשְׁךָ“ — אֲפִילּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. ,,וּבְכָל מְאֹדֶךָ“ — בְּכָל מָמוֹנֶךָ. דָּבָר אַחֵר: ,,בְּכָל מְאֹדֶךָ“ — בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי בְרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ אוֹמְרִים: ,,מִן הָעוֹלָם“. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין, וְאָמְרוּ, אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: ,,מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם“. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר [רות ב,ד]: ,,וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ,‘ עִמָּכֶם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ ה‘    “. וְאוֹמֵר [שופטים ו,יב]: ,,ה‘ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל“. וְאוֹמֵר [משלי כג:כב]: ,,אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ“. וְאוֹמֵר [תהלים קיט,קכו]: ,,עֵת לַעֲשׂוֹת לַה‘ — הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ“. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ,,הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ“ — ,,עֵת לַעֲשׂוֹת לַה‘        “.
A person is obligated to recite a blessing for the bad just as he recites a blessing for the good, as it says (Deuteronomy 6:5): And you shall love Hashem, your God, with all your heart, with all your soul, and with all your resources. With all your heart; with both your inclinations, with the good inclination and with the evil inclination. And with all your soul; even if He takes your life. And with all your resources; with all your wealth. An al-ternative interpretation: With all your resources; whatever measure He metes out to you, praise Him very much. A person may not behave lightheadedly opposite the eastern gate [of the Temple], for it is aligned opposite the chamber of the Holy of Holies. One may not enter the Tem-ple Mount with his staff, with his shoe, with his money belt, or with the dust that is upon his feet. And one may not make it a shortcut. And spitting [is forbidden there] on account of a kal vachomer [argument]. [Originally] all those who would conclude blessings in the Temple would say: ‘‘from the world.’’ When the heretics corrupted [the faith], and said there is but one world, [the Rabbis] instituted that they should say: ‘‘from the world until the world.’’ And they instituted that a person should greet his fellow with the Name [of God], for it is stated (Ruth 2:4): And behold, Boaz came from Bethlehem, and he greeted the harvest-ers, ‘‘Hashem is with you!’’: And they said to him, ‘‘May Hashem bless you.’’ And [a verse] states (Judges 6:12): Hashem is with you, mighty man of valor. And [a verse] states (Proverbs 23:22): Do not shame [her], though your mother be old. And [a verse] states (Psalms 119:126): It is a time to act for Hashem; they have nullified Your Law. R’ Nassan says: They have nullified Your Law [because] it is a time to act for Hashem.