Peah 3:8-4:1 - Mishna Yomit

משנה ח

הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין ר"ש אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר הרי כל נכסי נתונין לאיש פלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהם

ר' עובדיה מברטנורא

הכותב כל נכסיו לעבדו
שכתב כל נכסי נתונים לפלוני עבדי, הרי העבד בכלל הנכסים ונתן לו את עצמו. והא דקאמר עבדי היינו עבדי שהיה כבר

שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין
דכל היכא דנחית לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר, וכי אמר כל נכסי לך אשאר נכסים קאמר ולחנופי ליה קאתי ולא שחרריה, כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסי. ואפילו אין לו שום נכסים אלא העבד והקרקע ששייר מכל מקום לא יצא לחירות, דכיון דאין מתקיים דבור כל נכסי דהא אתא חוץ ובטל ליה דלא פלגינן דבורא והוי בטל לגמרי ולא קנה לא עצמו ולא נכסים

ר"ש אומר לעולם הוא בן חורין
בין אין לו נכסים אחרים אלא העבד והקרקע ששייר, ובין יש לו נכסים אחרים לעולם הוא בן חורין. ומוקמינן דבור כל נכסי בעבד לבדו כשאין לו נכסים אחרים, ולא אמרינן דבמה שאמר חוץ בטל דבורו שאמר כל נכסי, דפלגינן דבורא, ומקיימינן ליה בעבד ויצא בן חורין

חוץ מאחד מרבוא
ולא פירש מהו משייר, דהתם אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו עבד, ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים ואע"ג דשוי טפי, ואין הלכה כר' שמעון

----------------------------------
פרק ד

משנה א

הפאה ניתנת במחובר לקרקע בדלית ובדקל בעל הבית מוריד ומחלק לעניים רבי שמעון אומר אף בחליקי אגוזים אפילו תשעים ותשעה אומרים לחלק ואחד אומר לבוז לזה שומעין שאמר כהלכה

ר' עובדיה מברטנורא

הפאה ניתנת במחובר
דכתיב לעני ולגר תעזוב, הנח לפניהם והם יבוזו

בדלית
גפן המודלית על גבי עצים או על גבי אילנות

מוריד ומחלק
דכתיב תעזוב אותם, אותם שאין בהם סכנה אתה עוזב לפניהם ואי אתה עוזב אותם שיש סכנה בעלייתם, אלא מוריד מן האילן ומחלק להם

בחליקי אגוזים
על שם שאילנות של אגוזים חלקים ואין בהם קשרים כשאר אילנות קרויין חליקי אגוזים. ואין הלכה כר"ש

אפילו תשעים ותשעה
ארישא קאי, בפאה הניתנת במחובר

Peah3: 8

הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ — יָצָא בֶן חוֹרִין. שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא — לֹא יָצָא בֶן חוֹרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם הוּא בֶן חוֹרִין, עַד שֶׁיֹּאמַר: ,,הֲרֵי כָל נְכָסַי נְתוּנִין לְאִישׁ פְּלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא שֶׁבָּהֶם”.

[If] one writes over his property to his slave, [the slave] goes free. [If the master] retains land of any size, [the slave] does not go free. R' Shimon says: In all cases he goes free, unless [the master] says: “All my property is given to Mr. So-and-so my slave except for one ten-thousandth part thereof.”

Peah4: 1

הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. בְּדָלִית וּבְדֶקֶל — בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד וּמְחַלֵּק לָעֲנִיִּים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לְחַלֵּק וְאֶחָד אוֹמֵר לָבֹז — לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה.

Peah is given while attached to the ground. With the trellised vine and the date palm, the owner brings down [the fruit] and distributes it to the poor. R' Shimon says: So too with the smooth nut tree. Even if ninety-nine say to distribute [the peah] and one says to grab it freely, to that one they listen, since he has spoken according to the law.

Suggestions